כאשר ראש ממשלה מחליט לפגוע דווקא בכלכלה, הוא נוגע בעצב החשוף ביותר של חברה מודרנית. לא מדובר בעוד מהלך ביטחוני או חוקתי, אלא בפגיעה ישירה במקור הפרנסה, בהשקעות, בחסכונות ובשגרה היומיומית. הנזק כאן אינו תאורטי: אינפלציה, בריחת משקיעים, ייסוף או פיחות חריגים, כולם מייצרים חרדה קולקטיבית שמביאה את האזרחים "לעלות לרגל" למוקד הכוח היחיד שיכול, לכאורה, לעצור את ההידרדרות.
המשטר האוטרקי מתבסס על יצירת תלות מוחלטת בין האזרחים למנהיג. אין עוד "שוק חופשי" או מוסדות מתווכים; יש רק יד אחת שמחלקת משאבים, מענקים, פטורים והטבות, ויד שנייה שמסוגלת להעניש. ברגע שהכלכלה הופכת לכלי בידי השליט, כל פרט ופרט נדרש להיכנע כדי לשרוד. התלות אינה רק כלכלית, אלא גם רגשית: מתוך חשש מתמיד שמא מחר יישלל מהם מה שיש להם.
בניסיון להסביר מדוע הגענו למצב שמקדם את הכאוס, ננסה להיעזר בפסיכולוגיה האישית:
כאן נכנס הממד הביוגרפי. אם למשל, נבנה בילדותו של המנהיג דפוס שבו הוא חש נחות לעומת אח מועדף, הרי שכל חייו מתורגמים למאבק להוכיח "אני שווה יותר". המאבק הזה מקבל ממד קולקטיבי: האזרחים הופכים ל"תחליף" להורים, אלה ש'לא זיהו' את ערכו. הוא מאלץ את החברה כולה לשמש עדות חיה לכך שהוא גדול, חזק ונחוץ. ההנאה נובעת לא מהפתרון, אלא מהבקשות והתחנונים של הפונים אליו, שלא יעשה את הצעד הבא.
בתרחיש הזה, אזרחי המדינה אינם עוד קהל בוחר, אלא מראה שמחזירה למנהיג את דמותו המפוארת. כל משבר, כל פגיעה מכוונת בכלכלה, כל מהלך שמערער את תחושת הביטחון, כולם נועדו להעצים את דמותו כמי שבידו הכוח לגאול. בדיוק כפי שילד זקוק להכרה מהוריו, כך המנהיג זקוק להכרה מהעם, אבל הוא יוצר סיטואציה שבה הכרה זו מתקבלת רק דרך כאב, מצוקה ותלות.
התרגיל הגדול: מה שנראה כמהלך פוליטי ציני הוא למעשה מנגנון פסיכולוגי מתוחכם: יצירת חוסר יציבות מתמדת, כדי להבטיח זרם אינסופי של תחינות והכרת תודה. (לדוגמה, היחס ההדדי בין משפחות החטופים אליו, במצבים מסוימים). לא במקרה ניתן לכנות את הנאום כאילו הוא "התרגיל הגדול ביותר", זאת מאחר שזוהי הדרך שבה המנהיג גם שולט בכלכלה וגם מממש תסריט אישי בן עשרות שנים, שבו כולם חייבים להודות שהוא חשוב יותר מכל דבר אחר.
וכאן מגיעה שאלת השאלות: מה הסיכוי שנתניהו נמצא במצב אדיר של לחץ, שלכאורה הוציאו אותו משיווי משקל נפשי לכאורה? האם אולי יש מקום לברור פסיכיאטרי, על-מנת ש'אזרחי ישראל', ידעו מה מצבו הנפשי של ראש ממשלתם, בזמן שהוא שולח את צבא מדינתו למלחמה, שגם האיש האמון על הצבא, מתנגד לה?