במאי 1965, לפני 60 שנה, נעצר מחמוד סבאג' תושב יפו ועובד נמל יפו, דמות ידועה בעיר, בחשד לריגול למען מצרים. עשרה ימים לאחר מעצרו נמצא מת, תלוי בסורגי חלון בתא המעצר במשטרת עכו. סבאג' היה לאורך שנים מידידם ומבאי ביתם של כמה מבני משפחת אליהו גולומוב, מפקדה הבלתי מוכתר של "ההגנה". כתבה זו מבקשת לספר על פרשה בתולדות המדינה שלא רבים יודעים על אודותיה.
ב-29 במאי שנת 1965 בסביבות השעה 3:30 לפנות בוקר הגיעו אנשי ביטחון לביתו של מחמוד סבאג' ברחוב 60 ביפו, עובד נמל יפו בן 28 נשוי ואב לשלושה, ועצרוהו בחשד לריגול למען מצרים. לאשתו סיפרו החוקרים כי הוא יחזור לביתו תוך יום יומיים. סבאג' נחקר ומעצרו הוארך ב-15 יום בפקודת שופט בית המשפט בעכו והוא הושם בתא המעצר במשטרת עכו.
מחמוד היה יפה תואר, דמות ידועה ביפו ונודע כמנהיג הצעירים הלאומניים בעדה המוסלמית ביפו. דבר מעצרו אף שלא פורסם בתחילה בעיתונות הגיע לידיעת כמה ממקורביו, תושבים ביפו וכן גם לידיעת כמה מידידיו היהודים של מחמוד ובהם דקלה ודוד גולומב, ילדי אליהו גולומב, מפקדה הבלתי מוכתר של "ההגנה" איתם היה מחמוד מיודד והיה מבאי ביתם. בשיתוף משפחת סבאג' ובסיוע בני משפחת גולומב נשלח עורך דין לייצג את מחמוד סבאג' ולבקרו בתא המעצר.
נמצא תלוי בתאו
אחד מבקשותיו של מחמוד סבאג' במהלך חקירתו הייתה להיפגש עם ידידו דוד גולומב בנו של אליהו גולומב. שלטונות הביטחון הפנו את הבקשה לדוד גולומב, אז כלכלן בוועד הפועל של ההסתדרות ולימים חבר כנסת, וזה האחרון נענה מיידית בחיוב לבקשה להיפגש עם מחמוד. לדברי חוקר המשטרה כששמע מחמוד על בואו הצפוי של דוד גולומב הביע שמחה גלויה. אולם הפגישה המתוכננת לא התקיימה.
כעשרה ימים לאחר מעצרו, ביום חמישי ה-10 ביוני 1965, ביקש מחמוד מהאחראים על בית המעצר נייר וכלי כתיבה ודומה היה כי הוא מבקש להכין מכתב הודאה בו יודה באשמות -החשדות המיוחסות לו. אולם הסתבר בהמשך שזה היה למעשה מכתב צוואה. זמן קצר לאחר מכן בסביבות השעה 21:30 בערב (10.6.65) נמצא מחמוד כשהוא תלוי בתאו בחגורה אותה קשר בסורגי חלון התא. השוטר שמואל אגוזי שגילה את האיש תלוי הזעיק שני עצורים מתא סמוך ויחד השוטר בסיוע עצורים הורידו את התלוי והחלו בהנשמה מפה לפה. הוא הועבר לבית חולים בנהריה ושם נקבע מותו. החגורה באמצעותה תלה עצמו הייתה חגורה אורתופדית אותה חגר בקביעות לאחר שנפגע בגבו וסבל מכאבי גב.
נמסר, כי מחמוד סבאג' השאיר בכיס בגדיו שני מכתבים. האחד, בערבית יועד לאשתו ובו ביקש לשמור על הילדים, ומכתב שני בעברית יועד לבני משפחת אליהו גולומב איתם היה מיודד והיה מבאי ביתם ובו הצהיר כי לא בגד בידידיו היהודים ואף לא בבני עמו הערבי.
הלוויה המונית ביפו
גופתו של מחמוד סבאג' הועברה למכון הפתולוגי באבו כביר לבירור נסיבות המוות, שם נקבע כי הוא מת כתוצאה מחנק ולא התגלו על גופו סימני אלימות. יומיים לאחר מותו בשבת 12.6.65 נערכה לסבאג' הלוויה המונית ביפו. לקול תופים רועמים צעדו מאות ערבים מיפו רמלה ולוד אחר ארונו. בין המשתתפים בהלוויה גם כמה מידידיו ומכריו היהודים. בראש ההלוויה צעדו דקלה ודוד גולומב, ילדיו של אליהו גולומב ואיתם הסופר בנימין תמוז והמשורר ישראל הר שהיו מידידיו של מחמוד סבאג'. בהלוויה הונפו לפרק זמן דגלים מצריים והורגשה עוינות של התושבים כלפי השלטונות והמשטרה. מספרים כי עד היום יש תושבים ביפו המאמינים כי מחמוד עונה בחקירתו "במרתפי השב"כ" והוכרח להתאבד .
חשיפת רשת ריגול
יום לאחר הלוויתו של מחמוד סבאג' ב-13 יוני 1965 הודיע דובר המשטרה כי מחמוד סבאג' השתייך לרשת ריגול לטובת מצרים וכי המחלקה לתפקידים מיוחדים של משטרת ישראל עצרה שבעה ערבים תושבי יפו ועכו ובהם מחמוד סבאג בחשד שהיו חברים ברשת. השבעה נעצרו לאחר מעקב ממושך של שירות הביטחון ובחקירתם הוברר שעסקו באיסוף חומר בעל ערך ביטחוני בישראל והעבירהו לידי אנשי מודיעין מצריים. לשם כך השתמשו בספינת דייג שהפליגה מחוף עכו, או מנמל יפו דרומה.
בהגיע הספינה בשעת לילה אל מול חוף רצועת עזה היא אותתה לאנשי המודיעין המצרי שהמתינו בחוף. אנשי המודיעין המצרי, בחסות החשיכה, הגיעו אל סירת הדייגים הישראלים ושם נמסרו להם חומרי הריגול ובמקביל באותה עת הטילו אנשי המודיעין המצרי על אנשי הרשת "הוראות עבודה" ומשימות חדשות. אנשי הרשת היו מקבלים תשלום כספי תמורת הידיעות שמסרו.
לדברי המשטרה פעילות הריגול נמשכה חודשים רבים. לא ברור ולא נמסר מה הייתה מידת מעורבותו של מחמוד סבאג' ברשת הריגול. מכריו ובני משפחתו טענו כי בשל חברותו בקבוצת "אל-ארד" תנועת שמאל קיצוני פוליטית לאומית-ערבית שהוקמה על-ידי קבוצת ערבים ישראלים במטרה להפוך את ישראל למדינה רב-לאומית. וגם בשל היותו מהמוחים מהפעילים הבולטים נגד בנייה על שטח בית הקברות המוסלמי ליד מלון "הילטון" בתל אביב, - החלו שלטונות הביטחון לעקוב אחריו לבצע מעצרי הטרדה ולהתנכל לו.