יום הכיפורים חלף ואנחנו טרודים בהכנה לקראת חג הסוכות. בשלל ההכנות יש לתת את הדעת על קיום מצוות האושפיזין. פירוש המילה אושפיז - אורח. אושפיזין - אורחים. נהוג להזמין לסוכה אושפיזין. יש לי מלוא הערכה לדמויות, שנהוג על-פי מסורת חז"ל להזמין לסוכה. אני מוצא לנכון לתת תשומת לב מיוחדת לאורחות, לנשים, שכל אחת מהן נושאת מטען ערכי, שיש בו תרומה משמעותית לחיינו כעם. בלי לפגוע בכבוד מסורת האושפיזין שנקבעה, אני מוסיף גם אושפיזיות-אורחות, שיש לי הערכה למטען הערכי והמוסרי שכל אחת מהן נושאת. אני מייחל, שעולמן המוסרי והערכי והמופת האישי של האורחות שבחרתי יהיה מעוגן בנדבכי הקיומיות הלאומית שלנו ובחיי היום-יום שלנו במדינת ישראל. 1. אורחת מכובדת תהיה דבורה - שרת הביטחון הראשונה של ישראל. האלוף ברק בן אבינועם מתנה את הסכמתו לקבל דרגת רב אלוף ולהיות רמטכ"ל רק אם דבורה תהיה שרת הביטחון. שום ישיבה מטכ"לית, שום ישיבת קבינט לא תתקיים בלי נוכחותה בדיונים ובמהלכים צבאיים בשדה הקרב. אי-אפשר להתעלם מהיותה גם משוררת, נביאה ושופטת. החברה הישראלית בימים אלו זקוקה לדמות כמו דבורה. 2. מובן שבקדמת הבמה אעמיד את פועה ושפרה, המיילדות שסיכנו חייהן רק כדי להיות נאמנות למצפונן. הן המרו את פי המונרכיה הרודנית, שציוותה להמית כל ילד עברי. מה שהנחה את פועה ושפרה היו ערכי קדושת החיים. חשוב בימים אלה להאדיר דמויות, שסיכנו חייהן רק כדי לקדש חיי ילד בן יומו, שיצא לחיים מרחם אמו. הן העניקו לו חיים ולא את מאכלת המוות, כפי שדרשו רשויות השלטון. 3. מקום מכובד אעניק לאורחת בשם רות, סמל לרעות. למרות שהחוק המקראי מחייב אותנו להחרים כל בן עם מואבי, רות המואבייה היא סמל של דאגה לזולת. נעמי אשת אלימלך ירדה למואב מבית לחם מפאת הרעב בארץ יהודה. שם התאכזר לה הגורל, בעלה ושני בניה מצאו את מותם בארץ מואב. כלתה, רות המואבייה, קושרת גורלה עִם חמותה. בימים של שנאה בין עמים, דווקא בקרב עם שנוא על ישראל נמצאת דמות שמשדרת אנושיות, הומניות ואהבה לזולת. בת העם המואבי ראויה להערכה, בקושרה את גורלה עם אישה בת עם אחר, אישה אומללה, זקנה, תשושה ולמודת סבל. היא עושה כל מה שנדרש כדי לסעוד אותה. עבורי, רות היא סמל לגשר בין עמים ובמיוחד בין עמים עוינים - לגשר הזה אני מייחל בימים הקשים שפוקדים אותנו. 4. תמר אשת ער היא עבורי סמל במאבקן של נשים לצדק חברתי. כבש אותי מאבקה לזכות בחוויה של אימהות, גם ששררה גברית מתנשאת פועלת כדי להתנכל לה ולמנוע ממנה את הזכות להיות אם בישראל. תמר ניצחה במאבקה ומשפילה את יהודה, בחושפת בפרהסיה צד אפל בחייו - אדם שמוצא פורקן בחיקה של זונה. 5. מיכל ורצפה בת איה, שתי נשים, שהגורל התאכזר להן. מיכל בת שאול הייתה רעיתו של דוד, החיים ממש הרעו לה ובהיותה מבחינה חוקית אשת דוד היא נישאת בעל כורחה לפלטיאל בן ליש ושמו הנוסף הוא עדריאל בן ברזילי המחולתי ולו ילדה חמישה בנים. רצפה בת איה היא פילגש שאול ולה שני בנים משאול המלך. כל בעל שררה כמו שר צבא שאול, אבנר בן נר, חש שיש לו זכות לפרוק את יצריו ולכפות עצמו על גופה. בנסיבות מדיניות שנוצרו, דוד המלך בחר לתת לגבעונים את שבעת הילדים של מיכל בת שאול ורצפה בת איה, הפילגש של שאול כדי לרצותם. הגבעונים בהסכמת דוד תלו את שבעת הילדים. בספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק ט' אנחנו קוראים - "וְהֵם הֻמְתּוּ בִּתְחִילַת קְצִיר חִטִּים, וַתִּקַּח רִצְפָּה בַּת אַיָּה אֶת הַשַּׁק". עד בוא הגשם הראשון עמדה יומם וליל על-יד העצים, שם נתלו ילדיה וילדי מיכל "וְלֹא נָתְנָה לְעוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּדֶה בַּלַּילָה." אומנם בסיפור המקראי רצפה בת איה היא דמות שולית, אבל בסוכתי היא ומיכל, אחות לאומללות של רצח ילדיהם עקב תככים פוליטיים, הן גיבורות ואורחות רצויות בראש השולחן, בידיעה שיהיה שם צפוף. ראוי שניתן כבוד לנשים, ניתן את מלוא הכבוד לאימהות של ילדינו - את המקום המכובד ביותר בסוכה - זו תהיה שנת האושפיזיות.