ב-5 באוקטובר 2025, פרסם העיתון הרשמי של חמאס "פלשתין" מאמר פרי עטה של סנאא זכראנה (سناء زكارنة), מומחית לענייני ישראל וליחסים בינלאומיים, שכותרתו "ניתוח הודעת תנועת חמאס בתגובה להצעת טראמפ", ולהלן תוכנו:
1. הקשר כללי:
ההודעה שפורסמה על-ידי תנועת ההתנגדות האיסלאמית (חמאס) פורסמה בעיתוי מדיני וביטחוני מורכב ביותר, כאשר רצועת עזה נתונה מזה כשנתיים למלחמת השמדה כוללת, וללחץ אמריקני-ישראלי לקדם תוכנית חדשה בהובלת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הכוללת הפסקת המלחמה תמורת הסדרים מדיניים וביטחוניים. במצב זה, ההודעה [של חמאס] נועדה להגדיר את מקומה של התנועה בזירה האזורית והבינלאומית, ולהפגין נכונות להידברות על בסיס יוזמות בינלאומיות ללא ויתור על עקרונות הליבה הלאומיים.
2. המבנה ההצהרתי של ההודעה:
ניתן להבחין בארבעה רכיבים עיקריים במבנה ההודעה:
א. מסגור דתי ומדיני: ההודעה מתחילה בנוסח דתי ("בשם אללה הרחמן והרחום") ולאחריו קריאה לאחריות לאומית, כדרך לשלב בין מקור הסמכות האיסלאמית הדתית והלגיטימיות הלאומית.
ב. לגיטימציה מוסכמת: ההודעה מדגישה כי העמדה התקבלה לאחר התייעצויות נרחבות בתוך התנועה ועם מספר כוחות פלשתינים והמתווכים, דבר שמקנה להחלטה אופי ממסדי וקיבוצי, ומונע את הצגת חמאס כגורם הפועל בנפרד.
ג. עמדה מעשית: ההודעה מעריכה את המאמצים האזוריים והבינלאומיים, ומביעה הסכמה מותנית למספר סעיפי התוכנית (הפסקת מלחמה, הכנסת סיוע, חילופי אסירים [חטופים - אסירים], העברת ניהול הרצועה לגוף עצמאי), אך דוחה סעיפים שפוגעים במהות הסוגיה הפלשתינית (עקירה, כיבוש, סוגיות השלב הסופי).
ד. הבחנה בין מישורים שונים: ההודעה מפרידה בין העניינים ההומניטריים הדחופים (הפסקת מלחמה והחילופים) לבין הסוגיות האסטרטגיות הגדולות (עתיד עזה והזכויות הפלשתיניות), שהדיון בהן נדחה ל"מסגרת לאומית קיבוצית".
3. מסרים עקיפים:
לציבור הפלשתיני: חמאס מציגה את עצמה כשחקן אחראי הפתוח להסכמה לאומית ומוכן להתפשר בנושאים ניהוליים, תוך שמירה על העקרונות הלאומיים.
לגורמים החיצוניים (המתווכים והמדינות באזור): חמאס מוכנה לנהל מו"מ ולהשתלב בהסדרים מעשיים, אך לא תגיש ויתורים אסטרטגיים ללא תמורה.
לישראל ולארה"ב: קיימת פתיחות לעסקות טקטיות (חילופי שבויים, הסדרים אדמיניסטרטיביים), אך הנושאים הריבוניים המרכזיים (הקרקע, הזכויות ההיסטוריות) אינם ניתנים למו"מ חד-צדדי.
4. נקודות חוזק בהצהרה:
גמישות טקטית: הצגת יכולת הסתגלות ללחצים בינלאומיים מבלי לוותר על עקרונות יסוד.
הענקת לגיטימציה קיבוצית: יצירת זיקה בין ההחלטה להתייעצויות פנימיות ובינ-ארגוניות באופן שמחזק את אמינותה בציבור הפלשתיני.
הדרגתיות בהצגה [הנושאים]: ההודעה מתחילה בנושאים הומניטריים דחופים, ובכך מעניקה נופך אנושי ומפחיתה את הלחץ הבינלאומי.
5. אתגרים:
עמימות מכוונת: דחיית הדיון בסוגיות הגדולות לעתיד יכולה להתפרש כנכונות לוויתורים בעתיד.
סוגיית הטכנוקרטים: הצעת ניהול עצמאי של הרצועה עלולה לפתוח פתח לניסיונות להדיר את התנועה במישור הפוליטי אם לא תהיינה ערבויות מספקות.
הישענות על המתווכים: הבלטת תפקיד המתווכים מעידה על מגבלות עצמאות ההחלטה לאור הלחצים האזוריים והבינלאומיים.
6. הערכה אסטרטגית:
ההודעה מבטאת תפנית פרגמטית בשיח הפוליטי של חמאס: מעבר מהתמקדות בלעדית בהתנגדות מזוינת לשילובה עם כלים מדיניים וניהוליים גמישים יותר. דבקות בעקרונות הלאומיים המרכזיים (התנגדות לעקירה ולכיבוש, הזכויות ההיסטוריות) לצד הסכמה טקטית להסדרים מעשיים זמניים (חילופים, טכנוקרטים). ניסיון ניסיון להציב את עצמה כשחקן פלשתיני לאומי מכיל, ולא רק כתנועת התנגדות מקומית.
תגובת חמאס להצעת טראמפ מבטאת שילוב של נוקשות אסטרטגית עם גמישות טקטית, שכן מחד היא מתנגדת להסדרים שפוגעים במהות הסוגיה הפלשתינית, אך מאידך היא מגלה פתיחות להסדרים הומניטריים וניהוליים זמניים, מתוך מודעות למורכבות הזירה הבינלאומית והאזורית.
לסיכום, ניתן לומר שההודעה מנסה לחזק את הדימוי של חמאס כ"שחקן פוליטי לאומי" שמסוגל לנהל איזון בין ההתנגדות המזוינת להשתלבות בהסדרים מדיניים שלביים, מבלי להיות מואשם בכניעה או בוויתורים. [
סימוכין1]
חמאס "מודיעה על הסכמתה לשחרר את כל אסירי [חטופים] הכיבוש - חיים וגופות - בהתאם לנוסחת ההחלפה המוצעת בתוכנית טראמפ, כפוף לתנאים בשטח למימוש ההחלפה [אסירים - חטופים], ולעניין זה היא מאשרת את מוכנותה להתחיל מיד במו"מ באמצעות המתווכים לדיון בפרטים". [
סימוכין2]