ב-7 באוקטובר 2025, פרסמה תנועת חמאס את ההודעה הבאה לרגל ציון שנתיים למתקפת "מבול אל-אקצה":
מבול אל-אקצה - שנתיים של עמידה אגדית והתמודדות
ציון יום השנה השני של מערכת מבול אל-אקצה ב-7 באוקטובר, יום הפלישה המפואר, יום שבו בני פלשתין, בני ההתנגדות עזת הרוח שלנו, רשמו את השורה הראשונה בדרך ל[השגת] חירות לפלשתין.
ציון יום השנה השני לפלישה המפוארת מתקיים כאשר המערכה עדיין נמשכת, והשלכותיה נמשכות ומטילות את צילן המדיני והצבאי על הגזרה והאזור, שכן היא יצרה נקודת מפנה גדולה בנוף המדיני והצבאי של האזור.
שנתיים שבהן האויב עדיין ממשיך במלחמתו האכזרית נגד עמנו הפלשתיני העומד איתן, ובמעשי הטבח שהוא מבצע נגד האזרחים חסרי הישע, ובמקביל שתיקה ושותפות בינלאומית מבישה, ואכזבה חסרת תקדים מ[העולם] הערבי.
שנתיים של כאב, עוול, דיכוי וכאבים גדולים, מחירים עצומים ועינה של ההתנגדות נשואה אל חירות אל-קודס [ירושלים] ו[מסגד] אל-אקצה ופלשתין, כל פלשתין.
שנתיים של עמידה איתנה של העם [הפלשתיני], הסתופפות סביב ההתנגדות וגבורה של בני הארץ ובעליה בהתמודדות עם הזרים בארץ, הכובשים, הנוודים חסרי השורש.
שנתיים עברו, ועמנו [הפלשתיני] נטוע עמוק באדמתו, דבק בזכויותיו הלגיטימיות נוכח תוכניות ההשמדה וההגליה בכפייה.
במשך שנתיים עמנו [הפלשתיני] הגיש בדרך ל[השגת] החירות מנהיגים רבים מקרב בניו ומנהיגיו כשהידים לצד בני עמנו [השהידים], מנהיגי ההתנגדות ההירואית, בראשם המנהיגים השהידים, השהיד הגדול איסמאעיל הניה, ומפקד מבול [אל-אקצה] הגדול השהיד יחיא סינוואר, וסאלח אל-עארורי, ומחמד א-דיף, ושהידים גדולים אחרים בדרך ל[השגת] החירות.
שנתיים של איתנות ועמידה אגדית של ההתנגדות הפלשתינית ההירואית, מול הכיבוש ההתיישבותי האכזרי ביותר שידעה האנושות.
שנתיים עברו ודגל עמנו [הפלשתיני] לא נפל. שנתיים חלפו והמבצרים לא נפרצו [בידי האויב] והעמדות [בהן נמצאים כוחותינו] לא נלקחו מאיתנו.
מזה שנתיים עמנו אוחז בנשק הלגיטימי שלו בהגנה על עקרונות היסוד וזכויותיו הלאומיות נוכח העוול וההתנשאות הציונית.
שנתיים חלפו ולאחריהן, עמידה איתנה מעל העמידה האיתנה, ועמנו [הפלשתיני] נטוע עמוק באדמתו, מסתופף סביב ההתנגדות, דבק בעקרונות היסוד הלאומיים, ובזכותו להגדרה עצמית בניגוד לתוכניות החסות [הבינלאומית] הבלתי חוקיות, ועינו נשואה לעבר אל-קודס [ירושלים] ו[מסגד] אל-אקצה, ופלשתין, כל פלשתין.
שנתיים אנו נושאים את עזה, ופלשתין, כל פלשתין, על עמה האדיר, וכאבו, ודיכויו, וכאביו, ותקוותיו, במוחנו, בלבנו ומעל לראשנו, בעודנו צועדים איתו אל רחבות אל-קודס [ירושלים] הקדושה ו[מסגד] אל-אקצה המבורך. [
סימוכין]