ברצוני לפתוח בהוקרה ליואב יצחק, עיתונאי חוקר, מו"ל ועורך ראשי. בזכותו, ובזכות שהוא העלה את חשיבות הנושא, הרגשתי צורך לכתוב מאמר זה ולהביע את דעתי. הניתוחים וההערכות שלו לא רק מחדדים את השיח הציבורי, אלא גם מזכירים לכולנו עד כמה חיוני להבטיח משפט שקוף, הוגן ומבוסס על עקרונות הצדק.
במאמרו האחרון הוא הביע באופן ברור ומעמיק את עמדתו, לפיה השופטת פרידמן-פלדמן צריכה לפרוש מתיקו של בנימין נתניהו, כדי למנוע מצב שבו היא תעדיף את ענייניה האישיים על פני הצדק. יש בדבריו צדק ותובנות חשובות, והניתוח שלו מעורר מחשבה רבה. יחד עם ההערכה לניסיונו ולמומחיותו, אני רוצה להביע את דעתי האישית על האופן שבו צריך לנהל משפטים, במיוחד במקרים מורכבים כמו זה.
נכון, אי-אפשר להאיץ משפט רק בגלל שהשופטת עתידה לפרוש, גם אם מדובר בראש ממשלה מכהן. מדובר כאן בניגוד עניינים אישי, וזה פשוט פסול. השופטת מחויבת לנהל את המשפט בצורה הוגנת לכל הנאשמים, בלי קשר למעמדם הציבורי. ההערכות של יצחק מחזקות את המודעות לחשיבות השמירה על עקרונות ההגינות והיושרה, ומזכירות שאין לפגוע בזכויות הנאשמים בשום מקרה.
עם זאת, גם להאט משפט אינו פתרון. משפט מתמשך מידי פוגע בזכויות הנאשמים, יוצר מתח וחוסר ודאות, ולעיתים אף עלול לפגוע במציאות הראייתית. הצדק צריך להתברר מהר ככל האפשר, אם הנאשם חף מפשע, כדי שלא יסבול סתם, ואם אשם, כדי שהצדק ייעשה. אין כאן מקום למשחקים או להעדפות אישיות, וכל עיכוב מיותר עלול לפגוע לא רק בצדק, אלא גם באמון הציבור במערכת המשפט.
אני מבינה שמדובר במקרה מורכב, ראש ממשלה בתפקיד מחייב, עם השלכות ציבוריות ומשפטיות גדולות. אבל דווקא בגלל זה צריך לחשוב מחוץ לקופסה, איך לנהל את הדיונים כך שהמשפט יתנהל במהירות, בצורה הוגנת, מבלי לפגוע בזכויות אף אחד, ושכולם, הנאשמים והציבור, יצאו עם תחושת צדק אמיתי.
לסיכום, צדק אמיתי אינו תלוי במי עומד מול השופטת. אין נכון להאיץ משפט ממניעים אישיים, ואין נכון לעכב משפט שלא לצורך. משפט יעיל, הוגן ושקוף הוא הדרך היחידה להבטיח שהצדק ייעשה, לא לטובת מישהו, לא נגד מישהו, אלא לטובת הצדק עצמו.