כל פעם שאני שומע הערכות לגבי השלום שעתיד היה לפרוץ, אילולא רבין לא היה נרצח, אני מתמלא, למרות ההערכה הגדולה לרבין, בספקות.
זה לא מה שהוכיחה המציאות של האירועים שאחרי הרצח. מה שבעצם התגלה זה שהשנאה הייתה כל כך עמוקה בקרב הפלשתינים, שרבין תלה בהם תקווה, שאי אפשר היה בשום פנים ואופן לעקור אותה מהשורש. הפנאטיות הערבית, של אף שעל והשנאה הטבועה בלב הפלשתינים, התגלתה כבלתי ניתנת, בשום צורה, לעקירה. לשם כך דרוש עוד זמן רב, עד שניצני השינוי בכל אלו, אולי יתגלו.
לצערי כמו שלאורך ההיסטוריה היהודית, צץ מדי פעם משיח, שהתגלה לבסוף כמשיח שקר, כך קרה גם במקרה של רבין, ששמו ראוי, למרות זאת, להיזכר לטובה. רבין הישראלי היפה, שכולנו צריכים לשמור בלבנו את התמימות, הטוב, האומץ והנחישות, של האיש הגדול הזה, שהוא מגדולי גיבורי ישראל. יש לזכור גם, שאיך שאומרים יש אדם לכל עת. ואכן רבין הצליח מאוד לקדם את האינטרסים של ישראל, בעזרת ידידו הטוב הנשיא קלינטון, שהיה מתואם לדעותיו של רבין, בדיוק איך שטראמפ מתואם עכשיו לאלו של נתניהו ויכול לעזור מאוד לישראל.
על כן רצח רבין, לא היה במקומו ונותר פשע נוראי נגד מדינת ישראל כולה, ונגד טובתה הבסיסית ביותר. מעשיו למען השלום, נחרטו בדעת הקהל העולמית, לזכותה של ישראל ולהוכחה ניצחת לרצונה האמיתי בשלום.