כך נפתח דוח מבקר המדינה משנת 2021 בנושא "ליווי חקירות על-ידי הפרקליטות - ליווי משפטי לחקירות משטרה ואישור תרגילי חקירה" "כלל יסוד בהליך הפלילי הוא שמירה על הפרדה בין הגוף החוקר ובין הגוף התובע ושמירה על עצמאות שיקול הדעת המשפטי של הגוף התובע. הפרדה זו נדרשת לצורך בקרה על הליך החקירה ושמירה על זכויות החשודים והנאשמים. ליווי פרקליט לחקירה היא שיטת פעולה נוהגת שהתגבשה במהלך השנים בקרב היחידות החוקרות והפרקליטות. כחריג לכלל ההפרדה, בתיקים מסוימים מצורף פרקליט מלווה לחקירות, שתפקידו להכווין את החוקרים ולייעץ להם בסוגיות משפטיות, אך לא לבצע בעצמו את פעולות החקירה. שילוב הפרקליט בתיקים אלה נועד לשפר את איכות החקירה ולייעל את העבודה על התיק. ממשק נוסף שבו הפרקליטים מעורבים בחקירה הוא באישור שהם מעניקים לחוקרים לבצע תרגילי חקירה שבהם מופעלת מניפולציה כלשהי לצורך איסוף ראיות...." מכאן אנו למדים שליווי משפטי חיצוני לחקירת המשטרה הוא עניין חריג, הוא לא מעוגן בחוק ולכן פלא שהוא קיים (עקרון חוקיות המינהל אוסר על פעולות שאינן מותרות בפירוש בחוק) ונשאלת לכן השאלה מדוע הוא חיוני דווקא במקרה הנוכחי.

לחקור ללא רעשי קרע

על-פי הכתוב בדוח מבקר המדינה, המשטרה מעסיקה משפטנים כקציני חקירות, כך שתוכל להעזר בהם, באופן שהיועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה לא יהיו מעורבים בחקירה כלל וכלל, מהסיבות: א) כי נוכחותם בחקירה לא חיונית. ב) יש חשש ממשי של ניגוד עניינים הן לייעוץ המשפטי לממשלה והן לפרקליטות המדינה בשל העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה היו שותפים לגיבוש נתונים לא נכונים שהובילו את בית המשפט העליון לחשוב שלא ניתן לאתר את המדליפים. שניים אוחזין בטלית, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, יחלוקו, וההמשך מבואר שהתנאי לחלוקה הוא הצהרה של כל צד שהוא משוכנע שלפחות מחצית הטלית שייכת לו. ואילו אצלנו שני הצדדים משוכנעים ש 100% מהאמת בצדם ולכן הפתרון הראוי הוא על-פי הספר, חקירת משטרה ללא היועצת המשפטית לממשלה וללא פרקליטות המדינה וללא אף גורם מלווה אחר.