היום לפני שנה, דונלד טראמפ נבחר לתפקיד נשיא ארה"ב. תכף אקבל טלפון מגברת שקוראים לה עינת הלוי לוין שתציג את עצמה ואת הארגון שלה Hostage Aid Worldwide לשאול אותי מה אפשר לעשות עם הנשיא החדש שנבחר כדי להביא לשחרור את החטופים. באותו יום בצהריים, אני מתראיין יחד עם המנחה שלי לעבודת הדוקטורט והתזה אלי קוק בתוכנית הצהריים של יעל דן בגל"צ, ומציג לראשונה את התזה שלי על הרצון של טראמפ להביא לשלום אזורי, לשחרר את החטופים ולקבל את פרס נובל, מה שיהפוך לימים לתזה ידועה ומקובלת לגבי המוטיבציות של הנשיא טראמפ:
אני מציע לעינת הלוי לוין את אסטרטגיית ה-"רייגן מומנט" להכניס את טראמפ לתוך האירוע, את השרשור של החלק של העסקה הרלוונטית, איך היא נעשתה ומה היה המהלכים מאחוריה אפשר
לקרוא פה. בתווך, הביקור של פדוי השבי בבית הלבן והמסר שנתן לו עומר שם טוב, על זה שהוא נשלח על-ידי אלוהים לשחרר אותם, היה וו תלייה חשוב של האירוע להמשך המעורבות של הנשיא טראמפ בשחרור החטופים.
רוצה לומר, כעת, טראמפ לכוד בעצם בין שני וקטורים. הראשון - לוח זמנים לפרס נובל (סוף ספטמבר) וחיבתו האמיתית לחטופים, כפי שבאה לידי ביטוי באמירה של עומר שם טוב, שורד השבי שאמר לטראמפ שאלוהים שלח אותך לחלץ אותנו, והאציל עליו את רוח הקודש, המבעבעת בו תמידית. לימים, לאחר שכל החטופים האמריקנים שבים הביתה, אנחנו "מעדכנים דיסקט" כדי לשמר את האיש על האירוע ומציעים את אסטרטגיית "ערוגת הקסמים" שנשענת על "עמך ישראל" והדרך שהוא מעניק אהבה לנשיא כמוטיבטור על לקדם את המהלך.
שנה חלפה, ומה הלאה? סמנו לכם ביומן, השבועיים הקרובים הם שבועיים של קידום חזון "הג'ינג'י עם המפתח". מאז 629 לספירה, עת נשחטו אחרוני היהודים בחייב'ר, לא קם מנהיג שהצליח לחבר בין צאצאי מוחמד (סעודיה המודרנית ) ליהודים (ישראל). הסכם השלום (כמו שאומר טראמפ) במעורבות אמריקנית מלאה (מבסיס המושל בקריית גת) יוצא לדרך, המלחמה אם לא שמתם לב הסתיימה והדרך להצניח פנימה את הסעודים והאמריתיים לקדם את חזון ה-BOT של פלצמן בתחילת 2026.
[על התוכנית שהוצגה לראשונה אי-פעם בפודקאסט אמריקה בייבי באוגסט 2024
ניתן להאזין פה]