ב-21 במרס 2024, הציג אלוף (מיל.) עמוס מלכא, ראש אגף המודיעין לשעבר, את ניתוח המצב הביטחוני בגבול הצפון והמלצותיו עבור הדרג המדיני, כמובא להלן: כדי למקד את דבריי על חזית גבול לבנון, אנסה לענות על כמה שאלות. הראשונה - האם חזית לבנון תתרחב עד כדי פתיחת מלחמה מלאה מול חיזבאללה? והאם זה בלתי נמנע? השאלה השנייה - למי מהצדדים יש אינטרס להרחיב את הלחימה? השלישית - מה היא הסבירות להגעה להסדר? והרביעית - האם הסדר יכול לספק הגנה מלאה לתושבי הצפון? אז נתחיל בראשונה - האם חזית לבנון תתרחב עד כדי מלחמה מלאה מול חיזבאללה והאם זה בלתי נמנע. כשבאים לבחון האם הפיצוץ קרוב או בכלל יגיע, חשוב לציין שמצד אחד הן ישראל והן חיזבאללה לא ששות לפתוח חזית מלאה, בעיקר כאשר חיזבאללה ואירן רואות מול עיניהן את אלבום התמונות מההרס ברצועת עזה, וכאשר הם מבינים שישראל וצה"ל הסירו מעצמם את רוב החסמים של הנכונות להילחם. מצד שני, ישראל מבינה שמלחמה מול חיזבאללה תהיה מאתגרת ומחיריה יהיו גבוהים. מאידך-גיסא, ברור שישראל לא תוכל לחזור למציאות של השישה באוקטובר [2023] כאשר עמדות חיזבאללה ניבטות מחלונות בתי היישובים הישראלים. מה שעלול להצית את החזית הם כמה מרכיבים: הראשון - טעות של אחד הצדדים, דוגמה להפצצה רבת נפגעים בעיקר של אזרחים. השני - חוסר היכולת להגיע להסדר ביטחון שיספק ביטחון מלא ורגיעה ארוכת טווח. השלישי - הוא לחץ כבד של תושבי קו העימות שלא יסכימו לחזור תמורת הסדר שהם לא מאמינים בו. הרביעי - הוא יד קלה על ההדק בשילוב של שיקולים פוליטיים בעיקר כדי לשדר עוצמה ונחישות, וכדי להאריך את המלחמה משיקולי הישרדות פוליטית. [זה] מזכיר קצת את הימשכות הלחימה ברצועת עזה. לעומת זאת, מה שעשוי למנוע מלחמה מלאה הם בעיקר כמה מרכיבים. היכולת להגיע להסדר ביטחוני בדגש של נסיגת כוחות חיזבאללה מצפון לקו הליטני, לחץ בינלאומי כבד בעיקר מצד ארצות הברית או לחץ אירני על חיזבאללה.

למי מהצדדים יש אינטרס להרחיב את הלחימה?

לחיזבאללה אין אינטרס מובהק. הם מבינים את המחירים. אירן בנתה את הכוח האסטרטגי של חיזבאללה לא כדי לבזבז אותו על סיוע לחמאס. האינטרס שלהם הוא להגיע להפסקת אש וקיבוע מציאות הדומה לשישה באוקטובר [2023]. ישראל, לעומת זאת, חייבת לשנות מהותית את המציאות של השישה באוקטובר [2023], ואם לא תצליח להגיע להסדר מספק אמין ויציב, היא תהיה חייבת להפעיל כוח כמנוף לחץ נוסף.

מה הסבירות להגיע להסדר ללא מלחמה מלאה?

בסוף, גם אם תיפתח מלחמה מלאה, הסיום שלה יהיה חייב להיות בהסדר, אלא אם כן ישראל רוצה להיות עוד 18 שנים בבוץ הלבנוני. הסיכוי להסדר טמון במרכיבים שלו: הסרת האיום הישיר מיישובי קו העימות שזה מחייב נסיגת כוחות חיזבאללה, הבנה שבסיבוב הזה לא ניתן יהיה לנטרל את מרכיב איום הטילים ארוכי הטווח, ומעטפת ערבויות בינלאומיות אמינות, והישג כלשהו לחיזבאללה שלא יסכים לסיים את האירוע הזה ללא כל הישג, ובעיקר מדובר בתיקוני גבול סבירים בצד המזרחי של הגבול, ובסוף לחץ אירני כבד על חיזבאללה כדי להימנע ממלחמה מלאה ומכל מחיריה.

האם הסדר עשוי לתת מענה לביטחון ישובי הצפון?

צריך לזכור שכל הסדר הוא פתח להפרות. המפתח הפעם בניגוד ל[החלטת מועצת הביטחון] 1701 הוא יהיה באפס סובלנות להפרה הראשונה. כל הפרה תיענה בתגובה לא פרופורציונלית. בשורה התחתונה הסלמה איננה הכרח המציאות אם כי אנחנו עלולים להגיע אליה. עדיף הסדר לפני מלחמה מאשר הסדר אחרי מלחמה ומחיריה. [סימוכין]