כללי

בשנים האחרונות גברה המחלוקת הציבורית סביב סוגיית גיוס בני הציבור החרדי והדתי. מבנה השירות הקיים, הנשען על דחיית שירות לבחורי ישיבות או על מנגנון פטורים פרטני, אינו מספק מענה אמיתי לצרכי הביטחון, ואינו מתחשב בצרכי השימור של עולם התורה. המצב הנוכחי יוצר חיכוך מתמיד בין המדינה לבין החברה החרדית, מחליש את אמון הציבור, ומביא לידי מצב שבו חלקים נרחבים מהציבור בישראל רואים את לימוד התורה כמושא למחלוקת, ולא כערך לאומי. הצעת חוק זו מבקשת ליצור מסלול שירות חדש, שיחליף את מנגנוני הדיחוי והפטור הקיימים, ויאפשר לשלב בין שני צרכים מהותיים: 1. שמירה על רציפות לימוד התורה כערך יהודי לאומי, היסטורי ורוחני. 2. שילוב משמעותי של צעירים חרדים ובני ישיבות בתרומה לביטחון המדינה. החוק מציע פתרון ממלכתי, יציב וארוך טווח, שאינו מסתמך על הסדרים זמניים ומגדיר צבא מקביל לצה"ל, בעל אופי תורני והלכתי מלא.

הרציונל

1. לימוד התורה כערך יסוד לאומי

לימוד התורה היווה לאורך הדורות את ציר הזהות של עם ישראל. מגילת העצמאות עצמה מזכירה את "חזון הנביאים", והוא בבסיס ההצדקה ההיסטורית לקיומו של העם והמדינה. הפסקת רציפות לימוד התורה - בין אם עקב לחץ חברתי או עקב חקיקה כפייתית - עלולה לפגוע בנשמת אפה של הזהות היהודית, ולהביא להתפוררות תרבותית וחברתית ארוכת טווח.

2. צורך ביטחוני אמיתי

אירועי השנים האחרונות הוכיחו כי למדינת ישראל נדרשים מערך רחב של כוחות הגנה אזרחית, חילוץ, הצלה, תגובה לאירועי עומק בעורף, טיפול בחרום, ושמירה על תשתיות לאומיות. בכל אלו ניתן לשלב בהצלחה את בני הציבור הדתי-חרדי ללא פגיעה בתורה.

3. שילוב מבלי לפגוע בצביון

מסגרות צבאיות קיימות של צה"ל אינן מותאמות לבני ישיבות מבחינת:

• כשרות

• הפרדה בין נשים לגברים

• אווירה תרבותית-ערכית

• זמני תפילה ולימוד

• תכנים שאינם עולים בקנה אחד עם אמונתם

לכן, שירות במסגרת צה"ל הרגילה גורם לנטישת זהות, לפגיעה בחוסן הרוחני, ולחשש ממשי בקרב רבנים ואנשי חינוך. צה"ת נותן פתרון אמיתי לבעיה זו.

עיקרי ההסדר

1. הקמת גוף צבאי נפרד

צה"ת פועל כזרוע עצמאית תחת משרד הביטחון, עם בסיסים, מפקדים, הכשרות ותקציב משלו. הוא אינו חלק מהיחידות המעורבות של צה"ל.

2. שירות משולב לימוד

• 50% מהזמן: לימוד תורה במסגרת תורנית מוכרת.

• 50% מהזמן: שירות הגנה אזרחית, ביטחון שוטף, והכשרה צבאית.

3. מסגרת בנים בלבד

שמירה מלאה על ההפרדה המגדרית מאפשרת קיום אורח חיים דתי ללא חשש.

4. הכשרה לוחמת

צה"ת יקים גם פלוגות לוחמות - לרבות פלוגות צנחנים - למי שיבקש בכך, תוך שמירה על צביון תורני מלא.

5. שירות מילואים מותאם

עד גיל 50, חודשיים בשנה, בתפקידים אחראיים בעורף ובחירום.

יתרונות ההצעה

- מחזקים את הביטחון הלאומי - המדינה זוכה לעשרות אלפי מגויסים נוספים לכוחות הצלה, ביטחון, הגנה אזרחית ומשימות לוגיסטיות, תחומים החסרים כוח אדם. - מצמצמים את הקרע החברתי - במקום כפייה, מתבססים על שיתוף פעולה. - במקום מאבק - יוצרים פתרון נוח, מכובד ונכון. - מחזקים את עולם התורה - החוק משמר את זהות הלומדים ושואף לצמצם את החשש מהתבוללות רוחנית. - מסדיר את הסוגיה אחת ולתמיד - לא עוד פטורים זמניים, אלא מסגרת ממלכתית ברורה. - משתלב עם הצרכים של מדינת העתיד. - עולם הביטחון משתנה. - העורף הופך לזירת לחימה ממשית. - מקצועיות, התמדה, דבקות ויושרה - תכונות המצויות בשפע בקרב לומדי תורה - הן נכס אסטרטגי. - החוק מבקש ליצור מסלול שירות ייחודי לשילוב לומדי תורה בציבור החרדי והדתי, תוך שמירה על רציפות הלימוד וזהותם הדתית. החוק מתייחס גם לנושא חיוני: משך השירות הארוך יותר בהשוואה לצה"ל, במטרה לשלב בצורה מלאה לימוד תורה עם הכשרה צבאית משמעותית.

סיכום

הצעת חוק זו מאזנת בין יסודות זהות העם היהודי לבין צורכי הביטחון של מדינת ישראל. היא מאפשרת למנוע משבר בין חלקי העם, לשמור על עולם התורה, ולחזק את מערך הביטחון בשעות אמת. החוק אינו פשרה חלשה, אלא חזון לאומי: עם ישראל ימשיך להיות עם הספר, ובו בזמן יישא באחריות להגנת עמו וארצו - מתוך אמונה, אחריות ושותפות אמיתית.

יתרונות ההצעה

- מחזקת את הביטחון הלאומי: כוח אדם איכותי לשירות אזרחי-ביטחוני. - מצמצמת את הקרע החברתי: פתרון משולב, לא כפייתי, מבוסס שיתוף פעולה. - משמרת את עולם התורה: לימוד תורה נמשך לאורך השירות ומחוץ לו. -מסדירה את הסוגיה לאורך זמן: חוק קבוע וברור, ללא תלות בפטורים זמניים. - שירות ארוך יותר מצה"ל. שירות קצר מדי עלול לפגוע ברצף הלימוד ולהפוך את לימוד התורה ל"תחביב" או למוצר צדדי. הארכת השירות ל-36 חודשים מאפשרת שילוב טבעי של לימוד רציף עם חוויית שירות אמיתית טכו איזון ושוויון מול שירות צבאי רגיל.. - הכשרה צבאית מלאה - השירות הארוך מאפשר הכשרה מלאה, כולל פלוגות לוחמות, צניחה, הגנה אזרחית, חירום ועורף, תוך שמירה על צביון תורני. - איזון בין חיי תורה לשירות - הארכת השירות משמר את אורח החיים הדתי, מאפשר קיום תפילה ולימוד, מבלי לפגוע בזהות הדתית, ובו בזמן מייצר תרומה ממשית למדינה.

יתרונות מדיניים וביטחוניים

- המדינה מקבלת כוח אדם מיומן ואמין לעורף, חירום, הגנה על גבולות והצלה, מבלי לפגוע ברציפות החינוכית והדתית של הלומדים. - חוק צה"ת מאזן בין שני ערכים לאומיים מרכזיים: זהות יהודית ותורה חיה לעומת תרומה ממשית לביטחון המדינה. - משך השירות הארוך מאפשר שילוב מוצלח של לימוד תורה עם הכשרה צבאית מלאה, ושמירה על אורח חיים תורני, מבלי לפגוע באמונתם ובזהותם של הלומדים. - ישנה חשיבות להפרדה מלאה בין צה"ת לצה"ל בכדי לשמר את הציביון התורני היעודי

להלן ההצעה:

הצעת חוק צבא הגנה תורני (צה"ת), התשפ"ו-2025 מאת עו"ד עוז גדות

1. מטרת החוק

מטרת חוק זה היא להסדיר מסלול שירות ביטחוני-אזרחי ייחודי, המשלב לימוד תורה רציף עם הכשרה צבאית מלאה ועם קיום אורח חיים דתי מחמיר, וזאת על-מנת לאפשר את שילובם של בני הציבור הדתי-חרדי בשירות המדינה תוך שמירה על רציפות לימודם וזהותם הדתי.

פרק א’: הגדרות

2. הגדרות

בחוק זה

• "צה"ת" - צבא הגנה תורני;

• "לומד-חייל" - אדם המשרת בצה"ת ומשלב לימוד תורה כשגרת חייו;

• "מסגרת תורנית" - ישיבה, מרכז לימוד, או מוסד חינוכי מוכר שעליו הכריז שר הביטחון בהסכמת שר החינוך ושר לשירותי דת;

• "שירות תורני" - שילוב בין לימודי תורה לבין שירות ביטחוני-אזרחי בהתאם לפרקים ג’-ד’ של חוק זה.

פרק ב’: הקמת צבא הגנה תורני

3. הקמת הצבא

(א) מוקם בזאת גוף צבאי עצמאי בשם "צבא הגנה תורני (צה"ת)". (ב) צה"ת יעמוד תחת אחריות שר הביטחון ויהווה זרוע מקבילה לצה"ל, בעלת פיקוד נפרד, בסיסים נפרדים ושרשרת פיקוד עצמאית.

4. תכלית צה"ת

תכלית צה"ת היא: (1) לשלב לומדי תורה בשירות המדינה; (2) להגן על גבולות המדינה וביטחונה; (3) לספק שירות הגנה אזרחית, חילוץ, הצלה ותגובות לחירום; (4) לאפשר קיום אורח חיים יהודי-הלכתי מלא ומחמיר.

פרק ג’: תחולת החוק ושירות בצה"ת

5. חובת שירות לצה"ת

כל צעיר יהודי, בן הציבור החרדי או הדתי, המבקש לשלב לימוד תורה עם שירות ביטחוני, רשאי לבחור במסלול צה"ת כחלופה מלאה לשירות בצה"ל.

6. שירות לבנים בלבד

(א) צה"ת מיועד לבנים בלבד. (ב) נשים לא יגויסו ולא ישרתו בצה"ת בשום תפקיד.

7. משך השירות

(א) משך השירות הפעיל בצה"ת יהיה 30-36 חודשים, בהתאם למסלול ההכשרה שנבחר על-ידי הלומד-חייל ומועצת התורה והביטחון. (ב) שירות מילואים יימשך עד גיל 55, ויכלול קריאה לשירות עד חודשיים בשנה, בהתאם לצורכי המדינה. (ג) מסגרת השירות הארוכה נועדה לאפשר שילוב רציף בין לימוד תורה לבין הכשרה צבאית מלאה ושמירה על אורח חיים תורני.

8. מסגרת הלימוד

הלומד-חייל יקדיש לפחות 50% מזמן השירות ללימודי תורה במסגרת תורנית מוכרת, כפי שייקבע בתקנות.

פרק ד’: הכשרה ושירות

9. הכשרה צבאית

(א) כל לומד-חייל יעבור הכשרה בסיסית בת 3-6 חודשים הכוללת: 1. הגנה על גבולות; 2. הגנה אזרחית; 3. יסודות לחימה; 4. חילוץ והצלה. (ב) שר הביטחון רשאי לקבוע מסלולים ייעודיים של הכשרה מתקדמת.

10. פלוגות לוחמות

(א) בצה"ת יוקמו פלוגות לוחמות, לרבות פלוגות צנחנים, חי"ר ועורף. (ב) פלוגות אלו יהיו כפופות לפיקוד צה"ת וישמרו על סדרי דת מלאים.

11. הפרדה מלאה בין בנים לבנות

בסיסי צה"ת, מתקניו, מוסדות הלימוד וההכשרה יהיו כולם נפרדים לחלוטין מבסיסי נשים וממסגרות מעורבות.

פרק ה’: תנאי שירות ואורח חיים דתי

12. שמירת זהות דתית

צה"ת יבטיח לכל לומד-חייל: (1) שמירת כשרות מהודרת בכל בסיסי הצבא; (2) זמני תפילה קבועים; (3) מניעת כל חשש לפגיעה בצניעות; (4) פיקוח הלכתי על כל פעולות השירות; (5) חופשות לימוד בימי בין הזמנים.

13. איסור כפיית תוכן חילוני

לומד-חייל לא יחויב ללמוד או להשתתף בפעילות הנוגדת את אמונתו, השקפתו הדתית או צביונו הרוחני.

פרק ו’: מימון וצוות פיקודי

14. תקציב

תקציב צה"ת ייקבע בנפרד בתקציב הביטחון, לרבות תקציב למוסדות לימוד, אימונים וקליטת חיילים.

15. מועצת התורה והביטחון

(א) תוקם מועצה של רבנים ומפקדים בכירים, בשם "מועצת התורה והביטחון". (ב) סמכותה: 1. פיקוח על שמירת ההלכה; 2. אישור נהלים צבאיים חדשים; 3. גישור בין דרישות ביטחוניות וצרכי הלימוד.

פרק ז’: הוראות מעבר

16. תחולת החוק על לומדים קיימים

מי שלמד בישיבה ערב תחילת החוק יוכל לבחור: (1) להמשיך במסגרת לימודית בלבד; (2) להצטרף לצה"ת במסלול מותאם.

17. ביטול חוקים קיימים

עם כניסת חוק זה לתוקף יבוטלו כל הוראות חוק שירות ביטחון הנוגעות לדיחוי או פטור לחרדים.