ביקרתי לפני כמה שבועות את ידידי יעקב אחימאיר לרגל צאת ספרו על חייו בצל אב"א אחימאיר, ויצא לנו לדבר על הליכוד של היום. המוטיב המרכזי היה הבושה שאבדה אצל חברי הליכוד - ההדר הז'בוטינסקאי והבית"רי נעלם כלא היה, והליכוד של היום הפך לחבורה של פרחחים שמונהגת בידי אדם כריזמטי במיוחד, שעושה בהם מעשה לוליינות ככל העולה על רוחו.
אין יותר עמוד שדרה בליכוד, אין יותר כבוד, אין יותר בושה. והשבוע הם יתמכו בחוק ההשתמטות רק כדי לרצות את המנהיג ולמצוא חן בעיני החרדים. אוי לבושה ולתבוסה המצפונית. חלקם היו קצינים שנלחמו, חלקם כיהנו כראשי שב"כ, אחרים היו לוחמים - הם האמינו שכך צריכה להיראות מפלגה לאומית של העם.
שום דבר מזה לא נשאר. גם את טיפת הכבוד האחרונה שלהם הם ימכרו לשטן, רק כדי שביבי יהיה מרוצה ורגוע לקראת הבחירות. הם כבר מכשירים את הקרקע לתמיכה של המפלגות הערביות, אף שיצהירו מעל כל במה אפשרית שהם לא מדברים עם הערבים. ואם יחליטו לתמוך בחוק - זה רק משום שהאינטרסים שלהם ושל החרדים חופפים.
ככה זה בליכוד של היום: הם לעולם לא מדברים עם הערבים, אבל תמיד יש את טיבי לסגור דיל, תמיד יש את מנסור עבאס לאיזו ברית משונה, ותמיד יאשימו את "השמאל" שמורכב מליברמן, איזנקוט, גנץ, לפיד, בנט גולן ואחרים. בחושך הם נהנים ממעשה תועבה, ובאור הם מתנקים מול פני האומה. בחושך בוגדים, ובאור הם אצל הרב לקבל ברכה.
כך הם מתכוונים להגיע לבחירות - למכור לנו שזה החוק שישנה את הברית עם החרדים, ואחרי החוק הם ירוצו לבאקו"ם. אין גבול לעזות המצח של המפלגה שמסתכלת בעיניים של החיילים ואומרת להם שזה בסופו של דבר טוב להם, כי יותר חרדים יתגייסו ויותר חרדים יתפללו עבור החיילים. לא תפילות אנחנו צריכים - אלא חיילים. ליברמן מוביל את הקו הכי לאומי שיש: לחבר בין החרדים לחברה הישראלית וליצור אנה משותפת ונכונה - אזרחים שווים עם זכויות וחובות. לא עוד השטייטעל שמאיים על עתידה של המדינה מבחינה ביטחונית, כלכלית וחברתית.
ליברמן צודק כשהוא אומר שההצבעה על החוק השבוע תכריע לאן פניה של החברה הישראלית לדורות קדימה. החוק הזה אינו רק מסוכן לחילונים ולדתיים הלאומיים - אלא בעיקר לחרדים. זה יהיה גט הכריתות בינינו לבינם, והם אלה שיפסידו. אנחנו עם הספר; במשך דורות למדנו תורה ושילבנו זאת בעבודה - כך שמרנו אלפי שנים על זהותנו ומעמדנו בגולה. הציונות הקימה את המדינה ונתנה כבוד לתורה. בתמורה החרדים בזים למדינה. "נמות ולא נתגייס" - הם אומרים מעל כל במה אפשרית.
עכשיו, יותר מתמיד, הליכוד צריך להחליט: האם הוא חותם על תבוסה וחרפה של הציונות - או על תיקון גדול שיציל את המפעל הציוני.