אני אוהב את נופי יהודה ושומרון, אך אינני אוהב את מעשי הוואנדליזים שמבצעים בה מתנחלים, השורפים עצי זית עתיקי ימים, שורפים מבנים, מכים מוסקים ורועי צאן פלשתינים. אני מצר על כך שלא מופיע שם כיום האיכר הפשוט מכפר תקוע, הנוקד, הבוקר, בולס השקמים, האומר להם שאין סליחה ומחילה ל"שׁוֹאֲפִים עַל עֲפַר הָאָרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים" (עמוס פרק ד', פסוק י'). אני מצר, שלא הופיע המחוקק המקראי מספר דברים פרק כ', פסוק י"ט, האוסר על עקירת עצים נושאי פרי אפילו של האויב - "לֹא תַּשְׁחִית אֶת עֵצָהּ".
לצערי, מצבי הבריאותי כבר מספר שנים מונע ממני לסייע במסיק זיתים בכפרים פלשתינים. היו ימים בהם הגעתי להר חברון לסייע לרועים, שנמנע מהם לצאת למרעה מחשש של התנכלות מצד המתנחלים. לעתים התלוויתי לחברתי לחיים למעלה מ-70 שנה, כשיצאה עם חברותיה לעמוד במחסומים ביהודה ובשומרון. יחד סייענו בעבר בהסעת ילדים פלשתינים לטיפולים רפואיים בבית החולים "שיבא".
גם באותן שנים עקב מצב בריאותי ההספק שלי בעבודת המסיק היה נמוך מאוד, וזאת בלשון המעטה. אך הקפדתי אחר כל יום עבודה במסיק זיתים לקנות שמן מבעלי המטע הפלשתינים.
בביקורי בהר חברון חשתי, כי עצם השהות במחיצת הרועים פלשתינים והנוכחות הסולידרית של יהודים מפחיתה ואף מונעת התנכלות לרועים, מה שלצערי לא קורה בימים אלו. באותו יום הקפדתי לקנות מוצרי חלב ממחלבה, שלמרבה הכאב, שרפו אותה לפני כחודש פורעים מההתנחלויות.
כן, קניתי מצרכים ביהודה ובשומרון. אך אני עושה תפנית העלולה להכניס אותי לשדה מוקשים. לא התייעצתי עם עורך דין, אבל אם עברתי עבירה, אני מוכן לשאת בכל התוצאות הכרוכות בכך, כי התייעצתי רק עם מצפוני ועם ערכי הערכים של ארון הספרים היהודי ובעיקר עם אברהם אבינו, שבא לקנות את מערת המכפלה הוא אמר לאנשי חברון בספר בראשית פרק, אנחנו שווי זכויות - "כִּי גֵּר וְתוֹשָׁב אֲני עִמָּכם". (בראשית, פרק כ"ג פסוק ד') אברהם משלם 400 שקל כסף, אחרי שהוא מנהל משא-ומתן מכובד עם תושבים מקומיים.
מאחר שאני רואה בהתיישבות יהודית בשומרון וביהודה מכשול לשלום, גזרתי על עצמי לא לקנות מוצרים המיוצרים במקומות, שלדעתי, הם מכשול לשלום. אם בעצם ההכרזה שלי בפרהסיה - שאני ובני משפחתי איננו קונים מוצרים, שיוצרו באותם המקומות - עברתי עבירה, אזכה כנראה בכבוד, שבשלהי העשור התשיעי לחיי אתנסה פעם ראשונה בחוויה של נאשם בבית משפט, והאשמה שאני בגאווה אהיה מוכן להיות אשם בה, זו קריאתי לציבור לא לקנות מוצרים, המיוצרים על-ידי ישראלים בשטחים שכבשה ישראל.