בואו נדבר אמת: ההצעה להקיף את בתי הסוהר בישראל בתעלות מלאות בתנינים היא לא מעשה של טיפשות. היא מעשה של גאונות תקשורתית מזוקקת. אל תטעו - היא לא גאונית כי היא מציאותית (היא לא), והיא בטח לא גאונית כי היא הגיונית (היא הזויה לחלוטין). היא גאונית פשוט כי היא עושה בדיוק את מה שהיא תוכננה לעשות: היא גונבת לכם את תשומת הלב. וזה עובד לה. בול. בתור איש יחסי ציבור, אני רק חושב על התחקירנים המסכנים במערכות החדשות שנאלצו לאתר מומחים לזוחלים כדי להבין את היתכנות המיזם - בזמן שהמנגנון האמיתי פועל באפקטיביות של מאה אחוז. בעודנו מדברים על תנינים, איש לא שואל למה הפשיעה בישראל נמצאת בשיא של עשרות שנים. איש לא בודק את הגרף המדמם של הרוגי תאונות הדרכים, איש לא דורש תשובות על טבח הנרצחים בחברה הערבית, ואיש לא עוצר להרכין ראש לזכר האזרחים שנרצחו כאן רק אתמול. כי כולם עסוקים בתנינים. זה לא מקרה. זו אסטרטגיה מחושבת. אתם באמת חושבים שאיתמר בן-גביר מאמין בתנינים ככלי ביטחוני במאה ה-21? בן-גביר הוא איש תקשורת מעולה, אולי מהטובים שידענו. הוא יודע בדיוק מה הוא עושה: הוא זורק לחלל האוויר עצם מבריקה, רועשת וצורחנית, והתקשורת - כמו רפלקס מותנה - קופצת עליה בכל הכוח. כולם מדברים, כולם מתלוננים, כולם צוחקים או כועסים. ובינתיים? השר לא צריך לתת דין וחשבון על שום דבר מהותי. המחדלים והכישלונות נבלעים בתוך הגיהוק של התנין התורן. זה לא באג במערכת - זו התוכנה עצמה. המניפולציה הטובה ביותר היא זו שבה האנשים בטוחים שהם אלו ששולטים בשיח בזמן שהם "צוחקים עליו". אז בואו נזהה את המופע בזמן אמת: זהו קרקס, המצליח להסתיר כישלון ניהולי מהדהד. זהו תיאטרון, שאוכל זמן שידור יקר שאמור היה להיות מוקדש לחקירה עיתונאית נוקבת. זהו תעלול קוסמים קלאסי, שבו היד האחת מנופפת בזוחל טורף, בזמן שהיד השנייה מאבדת שליטה על הביטחון האישי של אזרחי ישראל. ההימור שלי ברור: לא יהיו תנינים. לעולם לא. אבל תהיה גם תהיה עוד "הצעה מטורפת" בעוד שבועיים, ואחת נוספת מיד אחריה. ובינתיים, איש לא יזכור לשאול על הכישלונות המהותיים של המשרד. זוהי תזכורת לעצמנו, ובעיקר לאנשי התקשורת: בפעם הבאה שנושא "מטורף" מציף לכם את הפיד ואת מהדורת החדשות - תעצרו לשנייה אחת. שאלו את עצמכם: על מה אנחנו לא מדברים עכשיו? מי מרוויח מהסחת הדעת הזו? ומהו המחדל האמיתי שמנסים לקבור תחת הקרקס הזה? כי לפעמים, התנין הכי מסוכן הוא לא זה שנמצא בתוך המים. התנין המסוכן באמת הוא זה ששולט לכם בכותרות, ואוכל לכם את היכולת לחשוב.