כדי להבין את מה שעובר על החרדים, שכרון הכוח והטירוף המשיחי שבו הם נמצאים מספיק לעשות סיבוב מעמיק בעיר בני ברק כדי לראות איך המציאות הפכה לאויב העיקרי שלהם. אנסה לפשט זאת במספרים. העיר בני ברק פר תושב היא מהערים העשירות בארץ. כל שטחי המסחר החדשים שלה בביזנס דיסטריקט של העיר מניב הכנסות עתק, משרדים על גבי משרדים המתנשאים ל 30 קומות ויותר במיקום הכי מרכזי בארץ. פר תושב בני ברק מכניסה יותר כסף מערים כמו אשדוד ואשקלון. המספרים האמיתיים לעולם לא יפורסמו בפומבי כדי לשמור על "המוניטין" של עיר ענייה שנמצאת במצוקה תמידית.
מצד אחד המודרנה בשיא התגלמותה ומצד שני רק עוברים את הכביש והשטטייעל חוגג שם ומנהל קרב פנימי בינו לבין עצמו מול המציאות החדשה שמאפשרת לצעיריה אופקים חדשים בכל התחומים. משרדי העירייה שנמצאים במגדלים נראים כמו חברת היי-טק, כך גם העובדים והעובדות שלה, כנ"ל לגבי החנויות שמשדרות יוקרה ואפילו הקולינרייה החרדית עלתה כיתה והביאה את השף חיים כהן לפתוח שם את המסעדה המדוברת מרים. שלא לדבר על השכונה החדשה ברחוב הלחי המפורסם שתאכלס לא מעט משפחות מבוססות.
אלה חדשות מצוינות לחברה החרדית שרוצה חיי נוחות ורווחה עם מקצוע עם הכנסה מכובדת ומשפחה שיודעת לקיים את עצמה בכבוד. כל אלה היו אמורים להביא את הציבור החרדי להיות חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית, להיות שותפים מלאים לכל הדבר הזה שנקרא תקומה ישראלית, אבל הם מתעקשים להיות תקועים בעבר ולהתנהג כאילו הם בגלות. הם משדרים מהבוקר ועד הערב דלות, עוני, בתי תמחוי, קופות צדקה בכל פינת רחוב, בטלה תעסוקתית ורוחנית, דור צעיר שכמה לצאת ולכבוש יעדים חדשים בחיים וכל זה כדי שההנהגה החרדית תמשיך למשול ולשלוט שליטה אבסולוטית בדור הצעיר.
הם הפכו לנרקומנים של זעקה לעזרה ושנור קופתי בחסות הקואליצייה הנדיבה שמזרימה להם סם כספי ללא הפסקה. גפני כיו"ר ועדת הכספים נשלח על ידם כדי לשמור על הברז ולפתוח אותו גם שלא בשעות העבודה, אבל מבחינתי הוא אדריכל ההרס והכישלון. כשאני רואה את החזירות הזאת של פרנסי העיר קשה לי להתעלם ולא לחשוב על ערים בישראל שמתמודדת בעצמן עם מצוקה תקציבית נוראית, עם שירותי חינוך, בריאות ורווחה ירודים, עם פערי הכנסות מול המרכז והם הצמיחו אוכלוסייה שממשיכה לתרום ולהתגבר על כל הקשיים כדי להיות חלק אינטגרלי מהנס הישראלי הזה שהקמנו פה ב 48. חלקם נתנו חייהם למען הגנת המולדת ולא חשבו לרגע שהם לא שייכים למרות המצוקה.
החרדים לא רוצים ניסים בשטח, הם רוצים להמשיך להתנהג כחברי כת שלא יכולים בלי האדמו"ר הפוליטי שלהם בנימין נתניהו. החרדים מאיימים להבעיר את המדינה על-רקע חוק הגיוס כשצעירים רבים רוצים את השינוי, מרגישים את השינוי ומייחלים לנס. את זה בדיוק אביגדור ליברמן מנסה לעשות כבר כמה שנים באומץ ציבורי ואישי רב כשהוא אומר מעל כל במה אפשרית שהוא אינו אנטי דתי או אנטי חרדי. כמי שבתוך משפחתו מתקיים הפסיפס היהודי האולטימטיבי של אהבה לדת ולזהות היהודית ובמקביל אהבת הארץ ושמירה על ביטחונה הכלכלי וחוסנה החברתי ביטחוני, אין דבר יותר מופרך ורחוק מן האמת לראות בו אויב החברה החרדית או הדת היהודית.
מנקודת מבטי הוא היהודי האולטימטיבי שניחן בחוש הומור שלא היה מבייש רבנים בחצרות חסידים. הוא יהיה הראשון לעודד צעירים להשתלב וליהנות מפירות הקדמה שלא פוגעים במאומה ברוח ובזהות היהודית. המלחמה שלו היא מול עסקנים בני 100 שהפכו ציבור שלם לבני ערובה. המלחמה שלו היא מול חצרות רבנים שנולדו לפני 150 במזרח אירופה ומתעקשים למוטט את המפעל הציוני על כל יושביו. זאת המלחמה שלו, זאת הזעקה של כולנו. ליברמן הוא הפתרון למדינה אחרי 7 באוקטובר. בניסיונו רב השנים הוא יכול לתקן, לרפא פצעים ולשים סוף לעיוותים והשתמטויות שפוגעות יום יום שעה שעה במדינת ישראל.
אני משוכנע שיום אחד החרדים בני הדור הצעיר שמחפש תקווה ושייכות יודו לו על הקו הנחוש שלו לעקור מן השורש את יצר ההתאבדות של החרדים משחר ההיסטוריה. שבתאי צבי הוכיח בעבר את רוחו מול הציבור הזה, היום צו השעה הוא שמשיח בן דוד יגיע בזכות מדינת ישראל, בזכות קיומה הנצחי, בזכות התקומה ובזכות דור שלם שנלחמים מען החלום הזה. אם החרדים רוצים להיות שותפים לדרך אהלן וסהלן, אם יתעקשו הם ישארו לבד לבד. בנימין נתניהו גם הוא בסופו של דבר בן אדם ולא יוכל להושיע אותם לנצח. הליכוד יום אחד יתפכח ויבין שהוא נתן יד לאחת ההונאות המוסריות הגדולות ביותר בתולדות המדינה הצעירה. אנחנו כאן כדי לתקן ואנחנו בע"ה נתקן בבחירות הקרובות.