ישראל ניהלה את הסכסוך הערבי-ישראלי בקונספציה שנועדה לברוח ממלחמות. דא עקא, היא הביאה עלינו מלחמה עקובה מדם עם אלפי נרצחים הרוגים ופצועים. הרס וחורבן. אמת, מצווה לעשות שלום כאמור "בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ" (תהילים ט"ו). ממלחמות צריך להימנע יען כי אין מלחמה ללא הרוגים ופצועים. יוצאים למלחמה רק כשאין ברירה. כמו הצלת ישראל מיד צר.
דוד המלך שעשה מלחמות הרבה אמר": אֲנִי שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה" (תהלים ק"כ). בקשתי שלום אבל הם באו להילחם בי (רש"י). מדובר על קדר, מצאצאי ישמעאל, קדר היה עם אלים ושונא שלום. אמר עליהם, דוד המלך: מפניהם נזהרתי ביודעי את היותם אכזרים ומסוכנים ושונאי שלום (מלבי"ם). אז איך צה"ל, השב"כ והמוסד לא נזהרו מפני החמאס? ידוע שהם מתנגדים לשיבת ציון ומבקשים את נפשנו וארצנו. התשובה מצויה בפסוק "אִםֹ ה' לֹֽא-יִשְׁמָר-עִ֝֗יר שָׁ֤וְוא שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר" (תהילים קכ"ז א').
התורה מצווה "וִֽירִשְׁתֶּ֥ם אֹתָ֖הּ וִֽישַׁבְתֶּם בָּֽהּ" (דברים י"א). שאל התנא רבי ישמעאל: במה ירשתם? בישיבה! התנחלו בארץ ותירשוה. באו טרוריסטים הפועלים לגרש אותנו מנחלת אבות. עליהם ציוותה התורה "לֹ֥א תְחַיֶּ֖ה כָּל-נְשָׁמָֽה" (דברים כ'). מכאן החובה להרוג כל מחבל עוד קודם בואו לרצוח יהודים.
המאבק במחבלים היא מלחמת חורמה תמידית. הקב"ה נשבע בכסא כבודו "וַיֹּ֗אמֶר: כִּֽי-יָד֙ עַל-כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַה' בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר" (שמות י"ז). אין כס מלך מלכי המלכים שלם עד יושמד אחרון צמאי דם (פסיקתא זוטרא). אני תפילה שבעה"י, בקרוב יימוגו כלא היו; משמרות המהפכה, חיזבאללה וחמאס בדומה לאימפריית בבל שקמה ונפלה. יון קמה ונפלה. רומי קמה ונפלה.
מדוע הקונספציה של "שקט יענה בשקט" קרסה? - יען כי עם טרוריסטים אין מקום למשא-ומתן או להפסקת אש או להפוגה או להכלה או להסדרה. היהדות מתירה את דמו של המבקש להרוג יהודי (סנהדרין ע"ב א'). כל מחבל הוא בן מוות בבחינת "הבא להורגך השכם להרגו" (רש"י שמות כ"ב).
הקונספציה הזו והתמכרותנו לשלום, הביאה את ישראל להתנתק מעזה, גם לסגת מלבנון בניגוד למדע המלחמה "תחילת נפילה - ניסה" (סוטה מ"ד ב'). כמסופר "וַיִּלָּחֲמ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנָּ֤גֶף יִשְׂרָאֵל֙ וַיָּנֻ֙סוּ֙ אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֔יו וַתְּהִ֥י הַמַּכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף רַגְלִֽי (שמואל א' פ"ד). עדים אנחנו שההינתקות; הנסיגה מחבלי המולדת, הפילו חללים רבים. לא מלאנו את החובה לרשת את הארץ. אחז"ל "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה" (תוספתא ע"ז פ"ה). חשוב לציין, כל אימת שקמו עלינו להשמידנו הדפנו את אויבינו וזכינו בשחרור עוד חבל מהארץ המובטחת...