מתי יתעוררו ראשי האקדמיה שלנו ויכו על חזם תוך מלמול נוסח התפילה היהודית עתיקת היומין, "חטאנו עווינו, פשענו, טמטמנו מוחם וליבם של הסטודנטים, הדרנו, שתקנו, השתקנו, שללנו את חופש הביטוי, הבאשנו, רשענו, דיכינו."
נשיא אוניברסיטת הרווארד, אלן גרבר, הודה באומץ וביושר כי איפשרו להשמיע את הרוחות הנוראיות, הרוחות הרעות, רוחות השנאה, רוחות ההשתקה, ההדרה, הדיכוי והאפליה, לצוות ההוראה באוניברסיטה שהייתה לחממת פוליטיקה של שנאה, של הנדסת תודעה ועיצוב דעה בכפייה.
מעשהו של נשיא אוניברסיטת הרווארד אמור להיות תמרור אזהרה, קריאת השכמה לראשי האוניברסיטאות, מכללות ומוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל, אשר רובם נשלטים באופן מוחלט על-ידי האנשים האחרים, בעלי אותה דעה, אותה תפיסה, אותה אמת מוחלטת שאין בלתה.
דיכוי הדעה האחרת בחלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל אינו נעצר רק בהשתקה ובמידור, הוא צורח את קיומו בהסתה נגד מדינת ישראל, נגד ההנהגה בישראל, נגד חיילי ומפקדי הצבא, נגד כל החושב אחרת מדעתם. מצבם של חופש הביטוי, חירות המחשבה, פלורליזם, מגוון דעות, בחלק מהאקדמיה הישראלית הוא בכי רע, מציאות שחצתה מזמן את גבולות הסביר, מציאות המקבעת הדרה והשתקה מוחלטת לבעלי הדעה האחרת.
מצבה החמור של חלק מהאקדמיה במדינת ישראל אינו תוצר של העת האחרונה. לפני כעשור שר החינוך דאז, נפתלי בנט, פשיסט בעיני ראשי האקדמיה דאז וכיום כופתאה מובחרת, הוביל מהלך נחוש לשינוי דרמטי באוניברסיטאות ובמוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, תוך שהשר בנט מצוטט: "חופש אקדמי מוחלט, כן, קידום אג'נדות פוליטיות של מרצים באקדמיה, לא".
הכופתאה המובחרת בחרה בכופתאה המשובחת, אסא כשר, לכתוב את הקוד האתי למוסדות האקדמיים, והארץ געשה, והמכונים לדמוקרטיה, לזכויות ה.... סערו, ראשי המוסדות הזדעזעו, הקימו קול זעקה, צווחה ופרץ. את התוצאות ראינו בימי שנות ראינו רעה של מה שהחלו כמחאות לגיטימיות, חשובות, דמוקרטיות והפכו למופעים של נרמולים - נרמול הסתה, נרמול סרבנות, נרמול עבריינות והפרות חוק, נרמול השחתת השיח הציבורי, נרמול שיח הגרדומים, נרמול ההשתקה, ההדרה והדיכוי.
בימי שנות ראינו רעה ספג הציבור במדינת ישראל, חדשים לבקרים, גילויי דעת, חתימות על עצומות, מההתנגדות לרפורמה המשפטית והפיכת ממשלה נבחרת ברוב מובהק לדמון, דרך קריאה לעצירת מלחמת התקומה ועד להשחרת המדינה וצבאה בעולם, השחרה ודה-לגיטימציה למדינת ישראל בפורומים בינלאומיים. האקדמיה הפכה בישראל לשחקן פוליטי. לא עוד ביקורת לגיטימית כי אם הסתה שיטתית, ומעל לכל, ההשתקה וההדרה של מרצים וסטודנטים בעלי הדעה האחרת, אנוסי האקדמיה הישראלית.
הכאתו על חטא של נשיא אוניברסיטת הרווארד, ראוי לה שתישמע באקדמיה הישראלית. הגיעה העת לעצור את הפוליטיזציה של האקדמיה, הגיעה העת להעניק את הזכות הבסיסית של חופש הביטוי למרצים ולסטודנטים בעלי הדעה האחרת, הגיעה העת לתיקון המציאות המופקרת באקדמיה.