סתימת פיות וסתימת מוחות - זאת הדרך של השמאל הרעיל בתקשורת להימנע מקיום דיון ציבורי אמיתי. דוגמה אופיינית לכך הייתה אתמול, כשפורסם מכתב, עליו גם אני חתמתי, הדוחה את עמדת "היועצת המשפטית לממשלה" בניסיונה לכפות את פיטורי השר בן-גביר ללא כל עילה בדין. על נושא זה כבר כתבתי פה עם פרסום עמדתה. מדובר בניסיון ברוטלי לפלוש לתחום הפוליטי המובהק של פיטורי שרים, שהוא בליבת סמכותו של ראש הממשלה. נגד השר איתמר בן-גביר לא הוגש כתב אישום (למיטב ידיעתי הוא גם לא נחשד בעבירה כלשהי). מדובר, אפוא, בניסיון שקוף לכפות פיטורי שר, שהוא גם ראש מפלגה החברה בקואליציה. בן-גביר מכהן כשר לבט"ל כבר למעלה משלוש שנים. ניסיון ההדחה מגיע בשנה הרביעית, שהיא גם שנת בחירות בישראל. בנסיבות אלה לא ניתן לראות את ניסיון "היועצת" אלא כמהלך מכוון נוסף שלה לערעור יציבות הממשלה ולהפלתה. מי שקורא את טיעוניה - נחרד עוד יותר. ביניהם, למשל, ביקורתו של בן-גביר על העדר אכיפה שוויונית. מבחינה משפטית - זהו בעיני מקרה קל שבו אמור בג"ץ לגלגל את היועצת מכל המדרגות. ניסיון לכפות על ראש הממשלה לפטר ראש מפלגה מתפקידו ללא עילה עלול באמת להתפתח למשבר חוקתי, אבל בוודאי שלא באשמת הדרג הפוליטי. את זה מבין כל ילד. מאחר שבוויכוח הציבורי בעניין זה מתנגדי הממשלה צפויים לנחול תבוסה - הם נוקטים בשיטות של מי שעמדתו לגופו של עניין חלשה וקלושה.

פגיעה בדמוקרטיה

אמצעי ראשון - איך אתה "תומך בבן-גביר"? מי שמתנגד לעמדת היועצת הוא "תומך בבן-גביר". עם בן-גביר יש לי לא אחת ויכוחים וחילוקי דעות בפורומים המיניסטריאליים השונים בהם אנחנו חברים. לדוגמה - עסקות החטופים. באופן אישי אני רחוק מלהיות מחסידיו. אבל יש לו חסידים לא מעטים. הם בחרו בו לכנסת. בית המשפט דחה את העתירות לפסול את מועמדותו. הוא מכהן כחוק בממשלה ואין שום עילה בדין להדיחו. הניסיון להדיחו הוא במובהק פגיעה בדמוקרטיה, אותו צמד מילים בו כה מרבים להשתמש מתנגדי הממשלה. כל מי שהדמוקרטיה באמת יקרה לליבו אמור להתקומם מול ניסיון מתועב זה, ללא קשר ליחסו לבן-גביר. איני רוצה להיכנס כאן לדיון המשפטי על הלכת "דרעי-פנחסי", שלא היה לה עיגון בחוק. היא חלק מחיינו כבר עשרות שנים. הגשת כתבי אישום מביאה להתפטרות שרים מהממשלה. אבל כאן לא הוגש כתב אישום נגד השר בן-גביר. את עילת ניסיון הדחתו על-ידי היועצת הגדרתי בעבר: "לבלט"ב" (ראשי תיבות של לא בא לה טוב בעיניים). אם ייפתח הפתח הזה - המערכת המשפטית תיטול לעצמה, ללא הסמכה בחוק, כלי להפלת ממשלות שנבחרו על-ידי העם ומכהנות מכוח אמון הרוב הפרלמנטרי. משפטית ודמוקרטית - זאת תועבת התועבות. אסור שזה יקרה. את האמת הפשוטה הזאת מנסים להשתיק. אבל מאחר שלא ניתן להתווכח איתה לגופו של עניין ממציאים טיעונים ואיתם מתווכחים. מסיחים את הדעת באמצעות הצבת דחלילים. כותרות הדיווחים אתמול בכלי תקשורת רבים היו על מכתב הקורא לא לציית לפסיקת בית המשפט. האם במכתב יש קריאה לא לציית לפסיקת בית המשפט? לא.

מה משנה הנושא

הנה המכתב לפניכם. קראו אותו ושפטו בעצמכם. המכתב עוסק בדחיית עמדת היועצת ובעצם סוגיית הסמכות להדיח שר ללא עילה. גם אין בכלל פסק-דין. למעשה הדיון בבית המשפט כלל לא החל. אמש הוא נדחה בלמעלה מחודשיים ימים - אינדיקציה להעדר דחיפות, ובעיני גם לחולשת התיק. הרי אם היה מוגש כתב אישום נגד השר - היו מתקיימים הליכים מהירים בעתירה. אפילו צו על תנאי טרם יצא (אני מקווה שגם לא יצא). אבל מה זה משנה מה כתוב במכתב? מה משנה הנושא? הרבה יותר נוח לגרור את הדיון לסוגיה עתידית ותיאורטית של קיום פסק דין שלא ניתן, וספק רב בעיני שיינתן. כך לא מקיימים ויכוח לגופו של עניין, אלא מסיטים את הדיון לשאלת כיבוד פסק דין. בכלי התקשורת המשרתים את האופוזיציה הובאו הקלטות שלי מהעבר המצדדות עקרונית בכיבוד פסיקה. המכתב עצמו לא התייחס כלל לסוגיה זאת. בדרך זאת מנסים לסתום את הפה ולמנוע דיון ציבורי על משמעויות מהלך מסוכן זה - לדמוקרטיה הישראלית וגם למערכת המשפט עצמה. הדיון האמיתי הוא על ההרס העצמי שבאקטיביזם המשפטי והשיפוטי. בכנסת הראשונה בה כיהנתי יזמתי והובלתי דיון במליאה בעקבות צו ביניים שהוציאה השופטת דליה דורנר לאחר חקיקת הכנסת בדבר קיצוץ בקצבאות. המדינה הייתה אז במשבר כלכלי חמור. נדרשו צעדים קשים כדי להציל את כלכלת ישראל. סכנת התערבות בית המשפט אז בחקיקת הכנסת הייתה בעיני חמורה הן מטעמי הפרדת הרשויות והן משום הסיכון למהלכים ההכרחיים שנדרשו אז מבחינה כלכלית. לצו שהוציאה אז השופטת דורנר התייחסתי בדיון שהתקיים במליאת הכנסת ב-13.1.2004 כ"הסגת גבול" ו"טירוף מערכות". בסוף הדיון קיבלה מליאת הכנסת ברוב גדול את הצעת ההחלטה שהגשתי: "הכנסת רואה בדאגה את גלישת בית המשפט העליון לנושאים שבמובהק הם בתחום הסמכות של הרשות המבצעת והמחוקקת... הכנסת מתריעה מפני המשך מגמה זו, העלולה להתפתח למשבר חוקתי בישראל."