אין שום סיכוי שאוכל לסכם בצורה רצינית ומעמיקה את השבועות האחרונים בארה"ב, אותם ביליתי בעיקר במיטה (ותודה לשפעת שהביאני עד הלום) בפוסט אחד. אבל הנה עיקרי הדברים בראשי פרקים, לטובת ציבור הקוראות והקוראים: נתחיל מהזירה הבינלאומית: א. המבצע האמריקני בונצואלה הניב תוצאות. הנשיא מדורו נתפס ונלקח לארה"ב שם יישפט בגין עבירות של סחר בסמים ונשק; סגניתו הפכה לנשיאה בפועל ומשתפת פעולה עם ממשל טראמפ, כולל בהעברת נפט מונצואלה למזקקות בארה"ב ולמכירה ברחבי תבל - וזאת על-אף שלפי שעה חברות הנפט הגדולות מסתייגות מפעילות במדינה וטוענות (כך נשיא אקסון מובייל) שאין לה את התשתיות הפיזיות, החוקיות והכלכליות הנדרשות לפי שעה. עם זאת, השבוע הודיע הממשל על השלמת עסקה ראשונה למכירת נפט מונצואלה בשווי 500 מיליון דולר שייכנסו לכאורה לכיסה של ארה"ב, בעיקר. בד בבד, כלת פרס נובל מריה קורינה מצ׳אדו, מנהיגת האופוזיציה במדינה, נפגשה השבוע עם הנשיא טראמפ והגישה לו את מדליית הפרס שלה, תוך שהיא משווה אותו לג׳ורג׳ וושינטון (ואת עצמה, בעקיפין, לסימון בוליבר). ועדת הפרס כבר הודיעה שהפרס אינו ניתן להעברה - אבל אחרי שווייץ והשעון המוזהב ישראל ופרס ישראל ופיפ"א ופרס השלום המומצא שלה, ההתרפסות נמשכת כעת מצד מי שמעוניינת שהממשל ייקח אותה ברצינות כמנהיגה עתידית. וברקע: טראמפ פועל כדי לשכנע את הממשלה במקסיקו לאשר לו להפעיל כוח צבאי על אדמתה נגד קרטלי סמים. לפי שעה ללא הצלחה. ב. מי שלא מעוניין להתרפס הם הדנים, הגרינלנדים והאירופים, שהתייצבו השבוע בשורה אחת נגד טראמפ והצהרותיו החוזרות ונשנות בדבר הצורך האמריקני ׳לקחת את גרילנד׳, לכאורה עקב צרכי ביטחון - אבל כנראה בעיקר בגלל צרכי מסחר, חציבת מינרלים נדירים ושאיפות אימפריאליסטיות בחצי הכדור המערבי נוסח המנהיגים האהובים עליו - הנשיאים לשעבר מונרו ומקינלי. ר"מ דנמרק ור"מ גרינלנד דיברו השבוע במסע"ת משותפת על רצונם להישאר ביחד, כשמקביל מנהיגי נאט"וֹ ומנהיגי האיחוד האירופי שולחים כוחות להתאמן ולפעול ביחד על אדמת האי. האיחוד, בהובלת ראש הנציבות אורסולה פון דר ליין, גם מכין סנקציות נגד חברות אמריקניות (כולל גוגל, X ומיקרוסופט) שתופעלנה אם טראמפ ינקוט באמצעים צבאיים, אחרי שהשבוע הצהיר ש"אין דבר שדנמרק תוכל לעשות נגד מהלך שלנו" ופגישה בין שר החוץ הדני וסגן הנשיא ואנס נגמרה במפח נפש והבית הלבן? הוא פרסם השבוע קריקטורה תחת הכותרת "Which way, Greenland man?" שמרפררת באופן מדהים לספר "Which Way Western Man" מ-1978, מאת ויליאם גיילי סימפסון, אמריקני נאצי מפורסם שהלל את היטלר וקידם קונספירציות אנטישמיות על ׳מזימה יהודית נגד האדם הלבן׳. ג׳יזס. ג. עוד בזירת החוץ: לפני כשבועיים הבטיח טראמפ שיתייצב לצד המפגינים באירן אם יתברר שההנהגה טובחת באזרחים. מאז שב והודיע ש"העזרה בדרך" (פגיעה מעליבה בשיר הנפלא של נעם רותם, לטעמי) ועודד את המפגינים ׳לתפוס שליטה במוסדות השלטון׳. בפועל, המשטר מדכא את ההפגנות בכח אדיר ומוציא להורג אלפי אנשים, אך טראמפ וממשלו ממאנים לפי שעה לפעול. הסיבות מגוונות: (1) טראמפ חפץ בפעולה רק אם זו תהיה קצרה, מכרעת ותביא להישג מובהק. אלא שכרגע לא נראה שאפשר יהיה להפיל את המשטר בצורה זו; (2) ישנו ויכוח אמיתי בתוך הקבינט, בין סגן הנשיא ואנס הבדלן שמעדיף פשרה לבין רוביו הניאו-שמרן, שמשמש שר החוץ והיועץ לביטחון לאומי שמעוניין בקו תקיף יותר; (3) טראמפ לא רוצה ׳לצאת אובמה׳, כלומר להציב קו אדום ולא לעמוד בו (כפי שקרה ב-12׳ עם השימוש של אסד בנשק כימי) - אבל גם חושש משימוש בכח שלא יביא הישג. תקיפה אמריקנית היא עדיין תרחיש סביר, אבל תקיפה ממושכת שתביא להפלת המשטר ועליית דמוקרטיה או שיבה של רזא פלהווי, בן השאה הגולה - היא לא תרחיש שהייתי מהמר עליו. ד. קצת ממה שקורה בתוך ארה"ב: בשבוע שעבר נרצחה רנה ניקול גוד, תושבת ארה"ב בת 37 ואם לשלושה ילדים, על-ידי סוכן ICE במיניאפוליס. הסרטונים מהאירוע - כולל תיעוד חיצוני ותיעוד ממצלמת הסוכן הם קשים לצפייה. גוד נראית בסרטון אומרת לסוכן ש"היא לא כועסת עליו", בזמן שזוגתה מתעדת אותו ומזהירה שהכל מצולם ושגוד היא וטרנית לשעבר. היא קוראת לזוגתה לנסוע שעה שהסוכן דורש ממנה לעצור, וכשזו פועלת בהתאם, הוא יורה בה למוות כשברקע נשמע קול של גבר אומר "זונה מזדיינת" (Fucking bitch). הסערה שבאה הייתה צפויה ומוצדקת - בזמן שהממשל ניסה לקבור את העדויות ו/או לטעון שהנהגת הפריעה לסוכן (למרות שמהסרטונים ניכר שזה לא המצב כלל) וה-FBI התעלם מהחומרים - מפגינים יצאו לרחובות, המחוקקים במדינת מינסוטה ובערים התאומות, מינאפוליס וסט. פול, תבעו את הממשל בגין שליחת כוחות חמושים לאזור, ושורת עורכי דין ציבוריים במדינה התפטרו לאחר שנתבקשו על-ידי הממשל לחקור את זוגתה של גוד דווקא. הנשיא טראמפ שפך אש על המדורה כשהודיע שהוא שוקל להפעיל את חוק ההתקוממות המזוינת מ-1807, שמאפשר לנשיא לשלוח כוחות צבא למינסוטה. ה. ועוד כמה דברים שקרו לאחרונה: (1) הסנאט הפיל, בתוצאה 51-50 (סגן הנשיא ואנס הטיל את הקול המכריע) הצעת חוק דמוקרטית שנועדה לבלום את הנשיא מהפעלת כוח חוזרת בונצואלה ללא אישור הקונגרס; (2) הסנאט גם בלם הצעת חוק שכבר עברה בבית הנבחרים ונועדה להאריך ברגע האחרון את הסבסוד הפדרלי לחלק משמעותי מביטוחי הבריאות שיצר אובמקייר. המשמעות - לפי שעה עלות ביטוח הבריאות ממריאה לשחקים וללא סימנים להחייאת ההנחות מכיוון וושינגטון. רוב המבוטחים, אגב, הם אמריקנים עניים שגרים במדינות ואזורים רפובליקנים; (3) בית הנבחרים כן מתקדם בנושא אחר - העברת חוק שימנע ממחוקקים לסחור במניות ולהתעשר בעודם מכהנים. ברם, הרפובליקנים (וחלק מהדמוקרטים, ברוח ננסי פלוסי שידועה בהתעשרותה המדהימה בעודה בתפקיד) נבהלו מהחוק ומנסים כעת לקדם חלופה צנועה יותר שתאפשר לא מעט ׳חלונות יציאה׳ והקלות למחוקקים; (4) אחרי ששר ההגנה (׳המלחמה׳) הגסת׳ החל לקדם את הורדתו בדרגה והטלת קנסות עליו (לאחר שזה קרא לחיילים שלא לציית בפקודות לא חוקיות), הסנאטור מאריזונה (האסטרונאוט והקפטן לשעבר בצבא) מארק קלי הגיש תביעה בוושינגטון די.סי נגד משרד ההגנה בטענה להשתקה, פגיעה בזכותו לחופש הביטוי והיעדר הליך תקין; (5) עוד בתביעות - אחרי שהתעמת עימו כמה פעמים מול המצלמות וסירב לדרישותיו בעניין העלאה והורדה של הריבית במשק, הממשל הפדרלי הודיע על פתיחה בחקירה נגד נגיד הבנק המרכזי (Federal Reserve) ג׳רום פאוול בגין שיפוצים ׳לא חוקיים׳ לכאורה במטה הבנק. פאוול לא מוותר וטוען, בצדק, לניסיון השתקה. התקשורת האמריקנית לא ריחמה, ופוליטיקו כינה את התביעה "a disaster for the White House — to the extent that you have to wonder how quickly this probe might get wrapped up." (6) ולבסוף, שימו לב לזה - זוהרן ממדאני, שהושבע בשבוע שעבר לראשות עיריית ניו-יורק במעמד ברני סנדרס, אלכסנדריה אוקסיו קורטז והשחקן היהודי מנדי פטינקין (איניגו מונטויה, בשבילכם) שאפילו שר באירוע - רושם הצלחה ענקית: המושלת קטי הושל, דמוקרטית מתונה הודיעה שתחבור אליו להצגת תוכנית חדשה להרחבת ביטוח הבריאות החינמי או בר-ההשגה לילדים ברחבי המדינה. במקביל, כידוע, ממדאני תחת ביקורת בגין צווים של ראש העיר הקודם שבוטלו - אם כי זו סוגיה שמצדיקה פוסט משלה.