מחדל הפסולת: מאות אלפי טונות של אשפה עוברים לשטחים
אחד המקורות המרכזיים לזיהום האוויר הוא שריפת פסולת בלתי חוקית. על-פי הנתונים שהוצגו, מדינת ישראל נמצאת בלב משבר פסולת קולוסלי. בכל שנה, בין 300,000 ל-450,000 טונות של פסולת משונעות מישראל לשטחי הרשות הפלשתינית, שם היא נפרקת ונשרפת ללא כל פיקוח.
חברי הכנסת ציינו כי קיימת התנגדות עקבית לחיוב משאיות אשפה בהתקנת GPS דבר שהיה מאפשר לנטר את תנועתן ולמנוע את שפיכת הפסולת בשטחים פתוחים. "משרד הגנת הסביבה והמשטרה הירוקה מאפשרים את הניוד הזה, וזה חמור לכשעצמו", אמרה צרפתי הרכבי.
פיזור הסמכויות וחוסר האכיפה
הבעיה המרכזית עליה הצביעו הדוברים היא הפיצול בין הרשויות השונות - המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון והמנהל האזרחי - מה שמוביל למסירת אחריות מאחד לשני מבלי שאיש יפעל באמת.
ראשת המועצה, הילה בן הראש חכמון, תיארה את ההתנהלות האבסורדית היומיומית: "יש לי פקיד במנהל האזרחי שאני שולחת לו מיקום בוואטסאפ כשיש שריפה, והוא שולח טרקטורים לשטח... זו הדרך היחידה שלנו לייצר טיפה אוויר נקי בשעות מסוימות". היא הוסיפה כי "אנחנו סובלים ממש על בסיס יומיומי מהשריפות באזור קו התפר והמשולש, וכי ההבטחות לפתרונות מצד שרי הממשלה נותרות כדיבורים בלבד".
קולות מהמועצה: ספקנות וניסיונות בשטח
אביבה מנצור, לשעבר חברת מועצה, ביטאה את התסכול המצטבר: "אני 30 שנה חברת מועצה וסגנית ראש מועצה, ועשיתי המון, ואני אומרת לכם שאני סקפטית". היא הגדירה את המנהל האזרחי כ"מפלצת שהתפתחה במשך 40 שנה" ללא היכולת או החינוך לנהל את האירוע בצורה רצינית.
נועם ביבי, אגרונום המועצה, התמקד בהיבטים המקצועיים של ניהול המפגעים וציין את חשיבות הטכנולוגיה. הוא הסביר את הדילמות בשימוש במפוחים, אשר חוסכים זמן עבודה יקר ומסירים מפגעים כמו יתוש הנמר האסייתי, אך מייצרים בעיות רעש ואבק. הוא אף שיתף בפתרונות יצירתיים מהעבר לעצירת משאיות פסולת, כמו פיזור "איקסים" מברזל בדרכים צדדיות, לאחר שהרשויות לא נתנו מענה.
הכינוס הסתיים בקריאה לתוכנית לאומית הכוללת שולחן עגול בינמשרדי, הקמת יחידות אכיפה ייעודיות בשטחים והרחבת מערך הניטור, על-מנת לעצור את ההפקרות שגובה חיי אדם מדי שעה.