כשפרסם אוסוולד שפנגלר את ספרו ההיסטורי-פילוסופי המיתולוגי "שקיעת המערב", ראו בו רבים בדיעבד תחזית לעליית הנאציזם בגרמניה, הפשיזם באיטליה, סטאלין בברית המועצות ויתר המשטרים הדיקטטורים החשוכים של המאה ה-20. אולם, וזה אולם גדול, גם שפנגלר, שהיטיב מאוד לחזות את הנולד, לא היה צופה תרחיש אפוקליפטי לפיו שני ראשי הערים הגדולות והחשובות במערב, ניו-יורק בארצות הברית ולונדון בבריטניה, יהיו מוסלמים יוצאי פקיסטן ואוגנדה. לעומת ראש עיריית לונדון, סאדיק ח'אן, שעד כה בידל את עצמו לחלוטין מהרקע המוסלמי שלו, זוהרן ממדני, שנבחר בעצם ימים אלה לעמוד בראש "התפוח הגדול", הבליט מאוד את התפיסה המוסלמית שיעית הקנאית שלו, כולל עמידה חד-צדדית לצד הפלשתינים ונגד מדינת ישראל. ומה שמדהים הכי הרבה בסיפור הזה, היא העובדה שלמרות שיהודים מהווים את המיעוט הגדול ביותר בניו-יורק, כמיליון וחצי בני אדם, אחוז גבוה ביותר מתוכם הצביע עבור ממדני. ובכן, לטעמי דווקא תרחיש האימים הזה, כביכול, יכול להיות הזדמנות פז עבור מדינת ישראל להביא הנה מאות אלפי עולים חדשים מארצות הברית, זאת במקום טפטוף העלייה שהיה עד כה מארצו של הדוד סם. העובדה שממדני ניסה במהלך השבועות האחרונים לעגל פינות ולרכך את עמדתו, לא תבטל את העובדה שבראש העיר החשובה בעולם עומד מוסלמי שיעי בעל תפיסת עולם דתית מגובשת עם משנה סדורה ובעייתית מאוד לכל יהודי, בין אם הוא מתגורר במדינת ישראל או בתפוצות. על כן, לטעמי, דווקא תרחיש האימים הזה יוכל להפוך להיות הזדמנות פז עבור מדינת ישראל לגבש תוכנית אסטרטגית לקליטתם של מאות אלפי עולים חדשים מארצות הברית, זאת לעומת הטפטוף שאפיין עד כה את העלייה מארצות של הדוד סם. אדגיש, כי בארצות הברית כולה חיים על-פי ההערכה כששה מיליון יהודים לפחות, וברור בעליל כי הדי הבחירה השנויה במחלוקת לראשות עירית ניו-יורק, חלחלו גם לקהילות יהודיות בערים רבות נוספות. ובד בבד ברור גם כי גם הקהילות היהודיות באירופה, שברדומה לאלה שבארצות הברית, חוו במהלך השנים האחרונות גל הולך וגואה של אירועים אנטישמיים שכמותם לא נראו מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת וליל הבדולח הזכור לשמצה, עוקבים אף הם בחרדה גוברת והולכת למראה האירועים האחרונים. גל עליה גדול ואיכותי שכזה אסור לנו בשום פנים לפספס. הוא יעניק למדינת ישראל ערך מוסף הן דמוגרפי והן כלכלי ויביא לפריחה חסרת תקדים בשוק הדיור ובכלכלת המדינה בכלל, זאת בדומה לזינוק בכלכלה שאפיין את שנות ה-90 של המאה הקודמת, כאשר קלטנו קרוב למיליון עולים חדשים ממדינות חבר העמים. אולם עולים אלה לא יגיעו אלינו בהמוניהם מאליהם. לשם כך עלינו להגיע אליהם(!) גם באמצעות שורה ארוכה של ירידי נדל"ן וסל משמעותי של הטבות במיסוי, בדיור, בתעסוקה ובקליטה מיטבית של כל בני המשפחה, כולל הדור הצעיר למערכת החינוך אצלנו. עכשיו בדיוק הזמן וחבל שנחמיץ את ההזדמנות!