חיים רמון: "כידוע, חקירה של ראש ממשלה מחייבת אישור של היועץ המשפטי לממשלה. כך נקבע בחוק יסוד. השבוע, התברר באופן חד-משמעי שהמשטרה החלה לחקור את פרשת השמפניה והסיגרים (מה שיהפוך לתיק 1000 בכתב האישום) מבלי שניתנה הסכמת היועמ"ש לכך." אבל זה לא הדבר הכי חמור שהתגלה השבוע. מסתבר שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט שיקר במצח נחושה בתצהיר חתום שהוגש לבית המשפט ושבו הצהיר כי נתן את הסכמתו לפתיחה בחקירה בתיק 1000. יתרה מכך, לא זו בלבד שהוא לא נתן את הסכמתו, אלא שהוא זעם בזמנו על החוקרים שיצאו למסע דיג כשפתחו בחקירת פרשת השמפניה והסיגרים למרות שלא ניתן להם אישור לעשות זאת: "אתם מתחילים בדיקה אחרת לגמרי, על דברים שלא אישרתי", מנדלבליט אמר לחוקרים בישיבה ביולי 2016 והוסיף "זה בפירוש לא מה שאני אישרתי בזמנו". ואז, שלוש שנים וחצי לאחר מכן, מנדלבליט שיקר בתצהיר לבית המשפט באמרו כי נתן את הסכמתו לחקירה והסכים למהלכי החקירה בזמן אמת. יש לציין כי גם הפרקליטות שיקרה לבית המשפט באשר להסכמת היועמ"ש לפתוח בחקירה בתיק 1000. עכשיו מובנת הרבה יותר ההתנגדות הנחרצת שהפגינה הפרקליטות בזמנו לדרישת ההגנה שתגיש את הסכמת היועמ"ש לפתיחה בחקירת תיק 1000 ומדוע אחרי שהשופטים הורו לפרקליטות להציג את אישור היועמ"ש היא העבירה את הפרוטוקולים של הישיבות הרלוונטיות כשהם מושחרים ברובם. בשורה התחתונה, ההתנהלות של היועמ"ש והפרקליטות בסוגיה זו מזכירים יותר התנהלות של כנופיית פשע מאשר של נציגי החוק. התצהירים השקריים שהגישו היועמ"ש והפרקליטות לבית המשפט מזכירים את התצהיר השקרי שנמסר לבג"ץ בשם הפרקליטות הצבאית בתקופת הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי. זו לא אנומליה אלא תופעה. המשפטנים הבכירים בשירות המדינה - אם ברשות המבצעת ואם ברשות השופטת - מאמינים באמת ובתמים שהחוק חל על כולם מלבד עליהם עצמם ושכאשר הם מבצעים עבירות פליליות, אין להעניש אותם על כך. ובפועל, זו אמונה שמצדיקה את עצמה, כי אותה אליטה יוריסטוקרטית שאמונה על אכיפת החוק, נותנת לבכירי חבריה חסינות כמעט מוחלטת מפני העמדה לדין. למרות שהחשיפה שהיועמ"ש מנדלבליט שיקר בתצהיר חתום לבית המשפט היא לא פחות מרעידת אדמה, אמות הסיפים לא נעו בערוצי התקשורת המרכזיים. כמובן, זה לא מפתיע. השנאה של מקבלי ההחלטות בערוצים אלו לבנימין נתניהו וממשלתו מביאה אותם לכסות פעם אחר פעם על עבירות חמורות לכאורה מצד מי שמתיימר להיות שומרי סף..."