אש זרה אשר לא ציווה ה', משתוללת במקומותינו. 'מיזרחיסטים' (על-פי הגדרתם המתנשאת בלקסיקון החרדי), יהודים שומרי תורה ומצוות, פוסלים בקלות דעת את ההלכה, ומיישרים קו משיקולים פוליטיים קוניקטורליים בלבד, רחמנא ליצלן, עם הכופרים בתפיסה ההלכתית המובהקת, וגורסים ברוב איוולתם שהתגייסות למלחמת מצווה להצלת ישראל, כבר חדלה להיות מצווה וחובה, כפי שהורונו גדולי הראשונים והאחרונים, והינה עניין נפסד שראוי להימחק מתורת ישראל.
המאבק הצודק מאין כמוהו כנגד אפליה ממלכתית בין דם לדם, והמערכה להסרת חסינות ממלכתית לרבבות חרדים, הפכו נבילה וטריפה!!! אש זרה איכְּלה כל מה שנחשב בעיני ה'מזרחיסט' המצוי למצווה מדאורייתא. מי שמאמץ הנהגה יהודית ע- פי משה רבינו, יהושע בן נון, דבורה הנביאה, דוד המלך, ושאר גדולי הדורות, כולל החזון איש והרב שך, מוכרז שמאלן רדיקלי, תומכם של היאירים גולן ולפיד, רל"ביסט. מה שהיה המיין סטרים המזרחיסטי, הפך לכפירה שמתירה סתימת פיות והלבנת פנים.
קשה להאמין שעד כאן הידרדרנו, אבל העובדות מדברות בעד עצמן: פעילה בקהילה הדתית לאומית בלוד, ושמה נועה מבורך, שבעלה נאלץ לשרת כבר מאות ימים בצה"ל בהיעדר מתגייסים שיקלו מעליו מעט מן העול, השתתפה בהקמת 'שותפות לשירות', שכל דרישתו היא שוויון בשירות להצלת עם ישראל. מבורך, אם לארבעה, שבאה מלב ליבו של מפעל ההתיישבות (היא נולדה בגוש-עציון וסבה היה חכל"ש גרשון שפט, ממייסדי גוש אמונים), לא רצתה שום דבר מעבר לשוויון בנטל. בעולם מתוקן הייתה הופכת ליקירת האומה, מועמדת ראויה להעלאת משואה ביום העצמאות.
אבל מה שהיה בעבר בגדר קונצנזוס מבורך והכי נרחב בציונות הדתית, הפך היום בעוונותינו להיות פאסה. מי שמעלה דרישה כזו מואשם - בעיקר בפי חרד"ליסטים, אבל לא רק, וגם בפי סתם ביביסטים! - במתן יד להפלת ממשלת נתניהו, ובהענקת שירותי חינם - אידיוטים שימושיים, כבר אמרנו? - ליאיר גולן וליאיר לפיד. ערוץ 14 פירסם שפעילות 'שותפות לשירות' הן בעצם פעילות בשמאל הרדיקלי (מה הקשר??? - כיצד פעילי ימין - ויש רבים כאלה - שדורשים שוויון בשירות, ממותגים אוטומטית לשמאל רדיקלי???). ואולי ההפך הוא הנכון. אולי האידיוטים השימושיים שפועלים בדיעבד בשירות המשתמטים לטובת שחרורם ממצוות הצלת ישראל, הם-הם המשחקים לידיו המנואצות של האויב החמאסי הפועל על בסיס עקרונות ה'מיין קאמפף' ההיטלריסטי?
מדהים אגב להיווכח שקיימת קורלציה מטורפת בין תומכי שחרורם של חרדים למתנגדי גיוס בנות לצה"ל. עצם הדיון על מקומן של נשים בצבא נתפס אצלם כמזימה של השמאל הקיצוני שנועדה להחליש את צה"ל; ועצם התמיכה בגיוס חרדים, הינה לדידם קונספירציה להפלת הממשלה. ורק על שאלה אחת אין מלביני הפנים והמדירים והמכפישים מסוגלים להשיב: אם לא חרדים ואם לא נשים - איך יעמוד צה"ל במשימת הקודש הקיומית להגנת ישראל?
נשוב לסיפורה של נועה מבורך, מלח הארץ, שבסך-הכל מייצגת עמדה מזרחיסטית מקורית, הכי לגיטימית שיכולה להיות. נועה מבורך הוזמנה להופיע ביום א' האחרון בכנס אילת של מנהלי החינוך הדתי של הציונות הדתית. אבל בהיותה בנתב"ג, רגע אחר הצ'ק אִין, אירע טוויסט בעלילה: טלפון בהול הגיע מהפקת הכנס. "החלטנו לוותר על הופעתך", אמרו לה, "כי את פעילה ב'שותפות לשירות'. אתן מעוררות מחלוקת ובכנס של חינוך דתי צריך אווירה טובה. כמה מהשותפים פנו אלינו וביקשו שלא תגיעו".
נועה חזרה הביתה - אבל לא בבושת פנים, כי אם בראש מורם. ברוח מאמרו של פאפוס בן יהודה לרבי עקיבא: 'אַשְׁרַיִךְ שנתפסת על דברי תורה'. בבית שאלו הילדים המופתעים לפשר השיבה הבלת"מית. "עניתי", סיפרה נועה מבורך, "שביטלו לי את הכנס. שאנשים מפחדים שאגיד מה אני חושבת על חוק הגיוס'. ושוב הבת שלי: 'אמא זה ממש לא יפה מה שהם עושים למשפחה שבה אבא כל הזמן במילואים ולאמא אכפת שיהיו עוד חיילים'".
במילים אחרות, גם ההפקה של הכנס המיינסטרימי של הציונות הדתית, סברה שדרישה לקיים את ההלכה הצרופה, הגורסת שבמצבנו יוצאים חתן מחדרו כלה מחופתה, היא פאסה. עבר הכלח על הסדר הישן. כפי שהתריס מישהו בברושור לוחמני, צבוע בשחור ואדום מנקרי עיניים: "הן לא בעד גיוס, הן נגד הימין, הן שותפות בשירות השמאל".
ואם הלבנת הפנים הפומבית הזו מזכירה לכם את סיפורם של קמצא ובר קמצא ערב החורבן - אתם ממש לא טועים. חז"ל כבר הבינו בראייתם הרחבה כי החורבן אינו רק פרי אירועים גדולים דווקא. ערב החורבן, הם אומרים, היו הבזקים קטנים של מעשי חרפה 'בלתי חשובים' שאותתו על בואו. על מה חרבה הארץ? שאלו חז"ל והשיבו: על קמצא ובר קמצא, ועל חיילים רומיים שבזזו תרנגול ותרנגולת תמימים לארוחת הצהריים, ועל כרכרה אחת שיְצולה נשבר ולתיקונו נעקר עץ ארז. ובזמננו? בסך-הכל רצתה אישה שוחרת צדק, שבעלה משרת ללא סוף במילואים, רק להילחם בעוול ולהרחיב את שורת המשרתים, והכל על-פי דין תורה ודינא דמלכותא, אבל היא הוכרזה שמאלנית, עוכרת ישראל. אש זרה אשר לא ציווה ה'.
מי יגלה עפר מעיניך, ההוגה ג'ורג' אורוול, שחזה לפני 77 שנה, בספרו '1948' את מה שיתחולל בכנס המנהלים באילת: הטוב הוא רע, הרע הוא טוב; אמירת אמת אלוהית מוסרית טהורה, כמו הזעקה לשוויון בנטל, היא שקר, היא קפלינזם, היא תמצית הרשע, היא אינה ראויה להישמע בתוך ציבור מיזרחיסטי, שגם בתוכו סותמים פיות ומעוותים אמת. הקריאה לשוויון זה לחלשים; התמיכה בהשתמטות היא הימין החדש...
אבל למה אורוואל? כבר חז"ל חזו זאת כמעט אלפיים שנה לפניו: "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ - יִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי כֶּלֶב, וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת" (סנהדרין צ"ז). השקר יולבן עד כדי לגיטימיות. פני הדור כפני הכלב. אפליה נפשעת בין דם לדם, היא אִין. דוברי/ות האמת מושפלים/ות, והשקר מנצח. עלמא דשיקרא. אבל, "הסיפור הוא לא אני", סיכמה נועה מבורך את גירושה הנקלה. "הסיפור הוא אנחנו - הציונות הדתית ולאן פנינו... אנחנו נמשיך לשרת ואנחנו נמשיך לחשוף את בלוף חוק הגיוס. לשם שמיים".