קמתי הבוקר למתקפה של חובבי ינון מגל, מצדיקי מרדכי דוד וסתם מעריצים מושבעים של רה"מ בעמוד שלי. ובכן, כמה מסקנות בעקבות קריאת התגובות שלהם וחסימת מי מהם שהשתמש באלימות, גזענות ושוביניזם בוטה או סתם הפיץ שקרים, פייקים ושאר סחורות מערוץ 14, מקור ראשון, גלי ישראל, וואלה וכן הלאה. א. כל מה שצריך כדי להביא עליך את ההמון המוסת זה שיתוף של האדם הלא נכון. במקרה שלי, רן בר-יושפט: סמנכ"ל פורום קהלת לשעבר, מועמד לשעבר ברשימת "הימין החדש" של בנט לכנסת ומחבר הספר "טסתי לדבר על ישראל" בו הוא מסביר שכולם אנטישמים, טפו. אז תודה רן! ושכל תפוח שתאכל יהיה בפנים קמחי. ב. פילוח זריז של אוכלוסיית המגיבים מעלה כמה נתונים מעניינים: (א) בערך שני-שליש מהמגיבים הם אנשים אמיתיים. היתר הם בוטים ו/או יוזרים עם שמות זרים שכותבים בעברית דף-מסרים מובהק, וכמובן המון-המון יוזרים עם שם בעברית אבל אפס תמונות זולת תמונת פרופיל של אריה + דגל ישראל. ג. 95% מהמגיבים האמיתיים (ככל שאני מצליח לשפוט) הם גברים. רובם המכריע עם שם משתמש בעברית וכיפה על הראש בתמונת הפרופיל. כמות מפתיעה שלהם מתגוררת בחו"ל אגב, שזה מעניין בפני עצמו, אבל לא נורא חשוב. מהנשים שהגיבו, לפחות עד כה, לא מצאתי אחת שאינה ביביסטית. מהן 100% דתיות. ד. כמות מפחידה של אנשים לא רק תומכים בינון מגל ומרדכי דוד, אלא ממש משתוקקים להיות כמותם. הם רואים בהם מודלים לחיקוי, אנשים אמיצים, חזקים, שלא מפחדים ׳להראות לשמאלנים׳. בכלל, ׳להראות׳ או ׳להכניס׳ לשמאלנים זה קטע חוזר אצלם. לפרקים נדמה שיותר משחשוב להם שישראל תהיה טובה, בטוחה, חופשית (ככל שחופש הוא בכלל ערך עבורם) - חשוב להם לעשות נה בעין. זה מאוד מזכיר לי את ארצות הברית, מה שלא מפתיע, אבל ממש מדכא. ה. חוסר היכולת להתייחס לנושא הוא מדהים. חלק בלתי נתפס מהתגובות עסק במראה החיצוני - שלי, של אהרן ברק, של נאוה רוזוליו. אינספור תגובות מגעילות נוסח ׳לא מספיק יפה כדי שיאנסו אותה׳ על אישה שלא הייתה נוגעת באינסלים האלה עם מקל עשוי סיבי פחמן באורך האף של נתניהו אחרי עוד שקר. זה פשוט מבעית. במובן זה צדקה מי שהגיבה שם שיש כאן גם עניין מגדרי שאת הימין פשוט לא מעניין או לא מטריד. ו. ישנו יחס הופכי בין כמות הפעמים שהמגיבים הימנים מצטדקים נוסח ׳אתם האלימים, לא אנחנו׳ לבין כמות האיומים שזכיתי להם בפומבי ובעיקר בפרטי מאז פרסום הפוסט. אינספור יוזרים שמסבירים שהם ׳צילמו מסך ואתה תשלם על זה׳, ש׳אנחנו יודעים מי אתה ונדאג לטפל בך׳ או סתם מאחלים שלל התעללויות לי, לאשתי ולבתי הקטנה. אגב, אני חייב להודות: כבר קיבלתי איחולים שכאלה גם מאנשי ׳מרכז׳, שחסכתי את פרסומם מפאת חוסר הרצון שלי להגיע לחדשות ולספר על הדברים הנוראים שאנשים עם חיוך מזויף כתבו לי בווטצאפ. ז. אני מקווה שהפוסט הזה יהווה תזכורת למי שעדיין משכנעים את עצמם שאם רק נעשה מספיק מעגלי שיח, נשב למספיק קפה שחור סביב המדורה (אבל בלי ערבים!), נדבר על פיוס וממלכתיות ונעקוב גם אחרי ערוץ 13 וגם אחרי ערוץ 14 ׳כדי ללמוד מה הצד השני חושב׳, זה לא יעזור. קצת פחות מחצי מאזרחי המדינה רוצים לשרוף פה הכל כדי לתקוע למי שרוצה ישראל לפי חזון מכונני הציונות. זה פשוט המצב. הדרך היחידה שקיימת כדי להביס את הפסיכוזה המשיחית, הלאומנית והפופוליסטית הזו היא לנצח בבחירות עם מחנה, רעיון ואנשים שישנו הכל מקצה לקצה, יביאו לשגשוג ורווחה ויצליחו דרך שלטון חלופי להראות שלא חייבים לשנוא, לשסות, לפלג ולהסית ׳כי דמוקרטיה׳. אין עם מי לדבר. יש את מי לנצח. ואחרי שננצח, ונטפל בבעיות, ונציל את המדינה - אולי נצליח לגאול אותה מהביביזם שטוף השנאה. שיתוף פעולה וחיבוקי עם האנשים האלה ייגמר בזה שנהפוך להם. רק תשאלו את בני ׳אסור לעבוד עם בן-גביר אבל ערבים זה איכסה׳ גנץ. נ.ב. לכל מי שחושב שתגובות מגעילות או איומים ברשת מפחידים אותי, לכל עברייני המקלדת ששירתו בשק"ם בזמן שאני הסתערתי בעזה, לכל אלה שפתחו ג׳ורה על הבת המושלמת שלי, יש לי הצעה: תחשבו שוב. אתם לא מזיזים את קצה השרוך של הנייקי החדשות (והיפות ממש!). להפך. אני וחבריי ננצח. אינשאללה.