מי רשאי להחליט על יציאה למבצע צבאי או פתיחה במלחמה? על-פי חוק יסוד הממשלה, הסמכות להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת "פעולה צבאית משמעותית העלולה להביא, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה" נתונה בידיה של הממשלה. לפי החוק, אפשר להעביר את הסמכות להחליט על יציאה למלחמה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ("הקבינט המדיני-ביטחוני"), באופן קבוע או במקרה פרטני.
בעבר, הסמיכה הממשלה באופן קבוע את הקבינט לקבל החלטות מסוג זה. היישום של הסמכה זו כפוף לכך שראש הממשלה קבע, כי הדבר נדרש מטעמי ביטחון, יחסי חוץ או סודיות. יודגש, כי ההחלטה על יציאה למלחמה אינה מקנה, כשלעצמה, סמכויות מיוחדות לגופים כמו פיקוד העורף והמשטרה בתחומים אזרחיים.
חוק יסוד הממשלה אינו מגדיר את המונח "מלחמה", ואין כל הגדרה למלחמה בחוק אחר בישראל. במשפט הבינלאומי "מלחמה" מוגדרת כעימות מזוין בין שתי מדינות או יותר. אין ספק שמבצע "שאגת הארי" עונה להגדרות של מלחמה בין שתי מדינות לפי המשפט הבינלאומי.
ייתכן שניתן לטעון שמבצע זה אינו מהווה "פתיחה במלחמה", אלא שלב חדש ועצים יותר כחלק מן העימות המזוין המתמשך בין אירן וישראל. עם זאת, גם אם המבצע הוא המשך של לחימה קיימת, לדעתנו ראוי לפרש את החקיקה הקיימת באופן שהסלמה בסכסוך כפי שהתבצעה בפתיחת מבצע "שאגת הארי" מחייבת דיון והחלטה בממשלה (או לכל הפחות בקבינט).
על-פי חוק יסוד הצבא, צה"ל נתון למרות הממשלה. החלטות הקבינט על פתיחה במבצעים בסדר גודל של מבצע "שאגת הארי" מממשות מרות זו, אשר נועדה למלא תכלית כפולה – להבהיר שהצבא פועל בהתאם להחלטות הממשלה ולהבטיח שהצבא אינו נתון למרותו של גורם אחד בלבד בממשלה. אם החלטת קבינט אינה נדרשת במבצע כה חשוב, שהשלכותיו עשויות להיות כה מרחיקות לכת, אין למעשה משמעות ל"מרות הממשלה".
מרוח חוק יסוד הממשלה עולה, שסוג כזה של הסלמה דורש החלטת ממשלה. כך, דברי ההסבר שליוו את התיקון לסעיף 40(א) בשנת 2018, שקבע את הדרישה לאישור הממשלה גם ביחס לפעולה צבאית העלולה להוביל למלחמה, התייחסו ל"השלכות כגון פגיעה משמעותית בביטחון הציבור, לרבות בעורף המדינה, גיוס מילואים נרחב, פגיעה ביחסי החוץ של המדינה, במשק המדינה או בהיבטים נוספים" כמאפיינים של "מלחמה". לפיכך נראה, כי ראוי שתתקבל החלטת קבינט לגבי מבצעים צבאיים משמעותיים מאוד, גם אם הם במסגרת מלחמה קיימת.
אכן, פורסם בתקשורת כי היציאה למבצע "שאגת הארי" אושרה על-ידי שרי הקבינט המדיני-ביטחוני, אם כי חלים חוסר שקיפות והעדר בהירות ביחס לתהליך קבלת ההחלטה. כך למשל, פורסם שההחלטה אושרה תחילה בקרב "מספר מצומצם מאוד של שרים במטרה למנוע הדלפות", וכי הקבינט עודכן בדבר רק בסמוך ליציאה למתקפה.
ראוי לציין כי על-פי הפרשנות שהצענו לחוק יסוד הממשלה, על-פי סעיף 40(ג) חלה החובה להודיע בהקדם האפשרי על הפתיחה במבצע לממשלה כולה, ולוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ועל ראש הממשלה למסור הודעה בכנסת בהקדם האפשרי.