הקובץ חולק לשערים הבאים: הראשון: מול הישימון; השני: נופי מדבר ונגב; השער השלישי קרוי החיים במדבר והשער הרביעי קרוי נופי נפש, המדבר כמטפורה. השער החמישי -נופי התנ"ך, נופי אדם; השער השישי נקרא קדמוניות מדבר, נוודות וחרותות בסלע. שער שביעי מכונה מאילת עד שדרות ; שער שמיני - מלחמות במדבר. השער התשיעי קרוי ימי שירה במדבר והשער העשירי והאחרון - שירי זמר.
במבוא אותו כתבה שחף ונתנה לו כותרת: שירים על נגב ומדבר, היא נסמכת על דברי פרופ' נורית גוברין ושואלת מהי זהות ישראלית?; מהי זיקתו של הישראלי לארצו ומולדתו?; ומהי תרבות ישראלית. אנחנו כקוראים מצפים שבתום קריאת האנתולוגיה תמצאנה תשובות לשאלות הללו.
לדעתה של העורכת האנתולוגיה יוצרת מפה היסטורית וגאוגרפית של הנגב, מישוריו והריו, הנופים האנושיים, מראות נופים קדומים. לטענתה המדבר הוא בדנ"א שלנו והיא מוכיחה זאת באמצעות הטענה כי הנגב מהווה בעת ובעונה אחת פסטורליה של נופי תנ"ך ומנגד, כמדבר, צייה ושממון, כפריפריה וארץ נידחת. השירים אף מציגים, לקראת חלקה האחרון של האנתולוגיה את הניגוד הקיים במרחב הנגב בין עיירות הפיתוח לבין ערים מרכזיות כמו באר-שבע או אילת.
ובהקשר זה המשוררים מתחבטים בין הצחיחות, היובש והצימאון לבין האפשרות, דווקא בנגב, להתחברות לשורשים, למקום הפנימי, לריקנות המבורכת, ליפעה ולהוד הקדומים, ובהמתנה להתגלות אלוהית. דומה לדעתה, כי מעטה של שליחות אופף את המשוררים הכותבים על הנגב.
בפסקת מבוא שנייה, המכונה "מסע שירה במדבר - לב האסופה". המשוררים מראשית המאה הקודמת רואים במסע אל המדבר מסע של התעוררות והזדכות ואילו המשוררים שלאחר קום המדינה ובשנות החמישים והשישים, נזקקו יותר למדבר כזירת קרב, כמלחמה בישימון ונתלו בשמות האתרים, ההרים, הוואדיות ונאות המדבר, שיטפונות וסערות חול על-מנת לתת מבע פואטי לרגשותיהם.
המדבר משמש להם אם כן, במה לתיאור מצבו של האדם והתופעות הייחודיות שבו ואף לתיאור חיפוש האמונה והמשמעות. מסכמת העורכת את זווית ראייתה שהובילה אותה לבחירת השירים: "המיוחד בשירים: קשירת ניגודים, פרדוקסים כביכול, שיוצרים עולם מורכב: צילום או רישום של הנוף ובמקביל אבחנה ברוחש מתחת לפני השטח, שבמעמקים".