פסק זמן יקר מפז העניק הבג"ץ לתל אביבים, על-מנת להימלך ולשקול בדעתם נסיגה אסטרטגית מן הדיל העסקני, יש שיאמרו הבזוי, שנרקח בין עיריית תל אביב לש"ס, ונועד להבטיח בחירת רב ראשי חרדי מועמד ש"ס, הרב זבדיה כהן, שגם אם הינו תלמיד חכם, נעדר מן הרזומה שלו ושל ילדיו פרק חשוב - שירות בצה"ל. היעדרו של פרק זה מעיד כי הרב זבדיה מחובר פחות לחברה התל אביבית. מדובר בהחלטת בג"ץ שניתנה השבוע, ממש בשנייה האחרונה, לדחות את הבחירות לכהונת רב העיר תל אביב, בשל העובדה כי חלק מהמועמדים משרתים שירות פעיל במילואים באופן השולל מהם את זכותם הדמוקרטית הלגיטימית, לבוא בדברים עם 64 חברי הגוף הבוחר, להציג עצמם והשקפת עולמם ולעשות נפשות למועמדותם.
הבחירות עצמן נועדו עוד לפני פרוץ מלחמת 'שאגת הארי', להתקיים אתמול (חמישי). ואף שבדיעבד התברר כי מועד זה נופל בעיצומן של המלחמה ומיתקפות הטילים על תל אביב והאזעקות, התעקש מנכ"ל משרד הדתות יהודה אבידן, איש ש"ס מובהק (אחיו הוא יהודה בוסו שר הבריאות מטעם ש"ס עד לא מכבר), שלא לסטות ממועד הבחירות המקורי. אבידן, שהינו 'שר הדתות' בפועל בהיעדר השר שהתפטר ומסר סמכויותיו לשר יריב לוין 'הבובתי', הוא גם הקמב"ץ הבלתי מעורער של ש"ס לכיבוש רבנויות הערים הפנויות. בהובלתו התנהל 'בליץ' חסר תקדים לבחירת עשרות רבני ערים בכל רחבי הארץ, כולם מועמדי ש"ס, בשיטת 'מן המקפצה', ובתעוזה שלא היו כמותה בכל 78 שנות קיומה של המדינה.
כך נבחרו רבני הערים בבאר שבע, קריית ביאליק, רמלה, רמת השרון, הוד השרון, קריית אונו, ראש העין, ועוד; וכעת נערכת ש"ס נערכת למינוי רבני עיר נוספים - בנתניה, חריש ועוד. בישובים שבהם טרם הצניחה ש"ס את מועמדיה, מנהלת ש"ס מרוץ נגד השעון במגמה להספיק למצות את יכולותיה במשרד הדתות, עוד לפני הבחירות לכנסת הבאה, שעשויות להעביר את תיק הדתות לידיים אחרות.
אבל לש"ס חשוב המעוז התל אביבי יותר מכל. העיר העברית הראשונה היא סמל. תל אביב היא פני המדינה. תל אביב היא בירת המודרנה ומעוז הליברליות. השולט ברבנות תל אביב כמוהו כשולט ברבנות הראשית כולה. וכדי להבטיח כיבושה, דרשה ש"ס עוד לפני הקמת הממשלה, לקבע בהסכם הקואליציוני את ביטול תקנות בחירת רבני הערים שתיקן השר הקודם מתן כהנא, שהעניק לתושבים יתר כוח בהליכים למינוי רבני ערים.
התעקשותו של אבידן לקיים את הבחירות לרבנות מוקדם ככל האפשר, נועדה להעניק יתרון למועמד החרדי. בעוד שמרבית המועמדים הציונים דתיים משרתים בימים אלה בצה"ל וטרודים בעניינים אחרים, נהנה המועמד של ש"ס ממטריית ההגנה של משרדי הדתות והפנים שבידי ש"ס. כך למשל בגבעתיים, בה התקיימו הבחירות ב-8 במרץ, נמנעה מהמועמד הרב רותם שנירר, תלמיד חכם ומפיץ תורה ברבים, הזכות לשווק את עצמו לחברי הגוף הבוחר בשל שירותו הפעיל במילואים. גם עתירה לבג"ץ לא הועילה. והתוצאה: המועמד החרדי של ש"ס הרב משה יוסף אדרי, תושב בני ברק, נבחר ברוב גורף.
מסע כיבושים
העובדה שש"ס מחזיקה במשרד הדתות העניקה לה את האפשרות לעצב את כללי המשחק לבחירת רבני ערים בדמותה כצלמה. התקנות החדשות קובעות שחברי הגוף הבוחר יהיו נציגי הרשות המקומית, לצד כמות דומה של נציגי ציבור - שמחציתם ממונים על-ידי השר לשירותי דת, קרי המנכ"ל אבידן; ומחציתם השנייה ממונה על-ידי מועצת העיר, בהתייעצות עם השר. ברור שעם כללי משחק תפורים למידתה של ש"ס, נהנה השר (או מנכ"לו) מהשפעה ניכרת על הרכב הגוף הבוחר: השר הוא הממנה מחצית מנציגי הציבור, וחזקה עליו שימנה אנשים הקרובים ליעדיו. ובמקרים של מחלוקת בין העירייה לשר, השר יכול למנות בעצמו את כל הנציגים אם לא הושגו הסכמות תוך 30 יום. רק בעקבות עתירה לבג"ץ, צומצמו חלק מהסמכויות שתיקן לעצמו, וכיום העירייה ממנה חלק מהנציגים ודי רק בהתייעצות עם השר ללא צורך באישורו.
מכוח התקנות המיטיבות עדיין מאוד עם השר ניהלה ש"ס את מסע הכיבושים הגדול שלה, שלא היה דוגמתו מאז קום המדינה. הבליץ שמנהלת ש"ס חשוב לה במיוחד שכן בפוליטיקה של ש"ס אין מוצבות מחיצות בין בעלי תפקידים ציבוריים ממלכתיים לבין עסקני המפלגה, המתגלמים יחד באותו אדם. כפי שכתב שחר אילן, כתב לענייני חרדים בעיתון 'כלכליסט': "בש"ס אין הפרדה אמיתית בין תפקידי רב ממלכתיים לבין הפעילות המפלגתית, כלומר רבנים מקורבים שנבחרים, משמשים בעצם גם כמי שמקדמים את המפלגה. בחודשים האחרונים ש"ס ממנה רבני ערים רבים, והיא עושה זאת כמעט אך ורק ביישובים שבהם מובטחת בחירת מקורב לה". כהונת רב עיר הינה אפוא השקעה לטווח ארוך, שכן רב עיר מכהן לכל חייו (עד גיל 75 ללא צורך להיבחר מחדש).
במאמציה להבטחת בחירת הרב זבדיה כהן, מפעילה ש"ס את שני המשרדים שבניהולה כדי לשכנע ראשי ערים לתמוך במועמד הש"סי. וכבר היו דברים מעולם. השמועות בתל אביב אומרות שגם כאן נרקם דיל כזה בין ראש העיר לש"ס, מפני שחולדאי באמת אינו זקוק לרב.
אבל מדוע שחולדאי, המייצג את החילוני הישראלי יפה הבלורית והתואר, ירצה בכלל לתמוך ברב חרדי שאין בעברו אפילו יום אחד של שירות בצה"ל? תני פרנק מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן: "החרדים אינם נתפסים כמאיימים, לעומת הרב הציוני-דתי שיש חשש שינצל מעמדו לכניסה למערכת החינוך ולתמיכה במאבקים לשינוי הסטאטוס קוו". דווקא מקדשי המדינה הרואים בה את 'ראשית צמיחת גאולתנו' הם הנתפסים כ'מיסיונרים' ו'משיחיים' שמסכנים את הרוח הפרוגרסיבית של תל אביב הליברלית.
בנסיבות הפוליטיות הנוכחיות, כשש"ס משחקת מול שער שהופקר בידי מפלגת הציונות הדתית, אין כל סיכוי למועמד מן הציונות הדתית, לא רק בגלל ההזנחה הפוליטית אלא גם מחמת הפיצול הרב שמפלג את המועמדים ויגרום לכך שכל אחד מהם עשוי לזכות בשבריר קולות מול מאסת התומכים במועמד השני. רק כשיבינו תריסר המועמדים מהציונות הדתית, רבים מהם מועמדים מטעם עצמם, שלעיתים רצוי לוותר על הכבוד המדומה ולהתאחד סביב מועמד אחד מוסכם, שיתמודד ראש בראש מול מועמד ש"ס. רק כך יגברו הסיכויים לבלום את ה'בליץ'. תתאחדו ותראו ישועות. וכמאמר המשורר - כוחכם באחדותכם!