פריד זכריה מציין בוושינגטון פוסט כי בעוד שבעבר נמתחה ביקורת חריפה על הנשיא אובמה בשל נסיגתו מ"הקווים האדומים" בסוריה, התנהלותו של דונלד טראמפ במלחמה מול אירן הופכת את קודמו למודל של קבלת החלטות זהירה. טראמפ, שכינה בעבר את מדיניות אובמה "אסון", מוביל כעת קו מזגזג הכולל איומים בהשמדת תשתיות אנרגיה אירניות (יום ו', 27.03.26) שמתפוגגים בתוך שעות לטובת דחיות והצהרות על "שיחות פרודוקטיביות" שהאירנים מכחישים בכלל שמתקיימות. לדבריו של הכותב, האסטרטגיה של טראמפ אינה מבטאת גאונות המותירה את היריב בחוסר ודאות, אלא חוסר עקביות שנובע מתנודות בשוק ההון או מרצון בחנופה מצד מדינות זרות. פריד זכריה טוען כי בעוד שטראמפ יכול לשנות את דעתו בנושאי מכסים, בעימות צבאי גם לצד השני יש קול, ואירן בחרה להמשיך בלחימה מתוך הבנה שהנשיא חושש מעימות מלא ומהנזק שייגרם לכלכלה העולמית. לסיכום התובנה, פריד זכריה סבור כי ארה"ב איבדה את אמינותה הבינלאומית לטובת "מופע ריאליטי" שבו השחקן הראשי מנסה לפתור באמצעות הצהרות היום את המשברים שיצרו הצהרותיו מאתמול. טראמפ אומנם התרגל להשתמש בעוצמתה של ארה"ב כדי להכניע יריבים ולתגמל את נאמניו, אך במקרה האירני הוא ניצב מול אויב שאינו מוכן לשחק לפי הכללים שלו, ובכך הוא מבזבז נכסים אסטרטגיים שנבנו במשך עשורים לטובת רווחים פוליטיים קצרי טווח. - הדברים מובאים כתמצית המאמר המפורסם ב-Washington Post.