במאמרו בוושינגטון פוסט (Washington Post), מנתח ג'ייסון רזאיאן את הדינמיקה המתחדשת בין ממשל טראמפ לבין המשטר בטהרן. לדבריו, הנשיא מבקש לשחזר את מדיניות "הלחץ המקסימלי", תוך שימוש באיומים ישירים שנועדו לאלץ את אירן לעצור את תוכנית הגרעין ולצמצם את מעורבותה האזורית. רזאיאן מדגיש כי הצלחת המהלך תלויה ביכולתה של וושינגטון לשכנע את העולם כי האיום בשימוש בכוח צבאי אינו רק רטוריקה פוליטית. במאמרו בוחן רזאיאן את שאלת האמינות האמריקנית בעידן הנוכחי. לטענתו, אירן מזהה את חוסר הרצון של הציבור האמריקני במלחמות חדשות במזרח התיכון, ולכן היא עלולה לפרש את הצהרות הבית הלבן כבלוף. המסקנה העולה היא כי ללא הצגת "אקדח טעון" על השולחן, בדמות פריסה צבאית משמעותית או פעולות מקדימות, טהרן תמשיך לקדם את האינטרסים שלה תוך ניצול מרחב התמרון המדיני. לסיום, רזאיאן מתריע כי המדיניות הנוכחית עלולה להוביל למסלול התנגשות בלתי נמנע אם לא תלווה באסטרטגיה דיפלומטית סדורה. הוא מציין כי בעוד שהלחץ הכלכלי פוגע ביציבות המשטר, הוא גם דוחק את טהרן לפינה שבה פריצה לנשק גרעיני עשויה להיתפס כביטוח החיים היחיד שלהם. לפיכך, על הממשל האמריקני לאזן בין האיומים לבין יצירת נתיב יציאה שיאפשר לצדדים להימנע מעימות חזיתי כולל. - הדברים מובאים כתמצית המאמר המפורסם ב-Washington Post.