מזל טוב, היום לפני 90 שנה החלו שידורי הרדיו. 90 שנים בוקעים ממקלטי הרדיו קולות הקריינים, שדרכם הקשיבו מאזיני הרדיו למהדורות החדשות בשפה העברית ועוד. לא ירחק היום, ובעוד כ-15 שנים יחוגו המאזינים והשדרים יום הולדת 100 שנים מאז החלו השידורים ברדיו והטלוויזיה. מיום 15 במאי 2017 התאגיד פועל תחת הכינוי הרשמי "כאן". אודה: האם עלי להשתתף בימי חגיגות אלה? בתגובה לתהייה זו שלי, אגיב בפשטות: אין לי מענה לסימן השאלה. בנימת גאווה אבטא כך, וזו האמת. עיסוקי זה נמשך כ-50 שנים. אלה היו ימי עבודה שעמדו - שנרשמו לזכותי - כחמישים שנות שירות לציבור. תחילה בשידורי הרדיו, ולימים צורפו לאח הבכור גם שידורי הטלוויזיה בעברית. אילו נערכו שינויים, לא מהפכניים, בתכני השידורים, רוב גדול של הציבור היה קשוב במידה רבה יותר לקולות הבוקעים ממקלטי הרדיו והטלוויזיה. המחוקק התחייב והטיל את כובד משקלו על השידורים. הרי השידורים בוצעו בסימן מובהק של קיומם: תאגיד השידור הציבורי. לא כל הארגונים בישראל כונו כשירות לציבור. למען האמת, אם הוצמד הכינוי "ציבורי" לארגון זה או אחר, ספק רב אם הכינוי "ציבורי" היה מבוצע תוך הקפדה על רמה גבוהה יותר של תכנים וביצוע טכני שלם יותר, אפילו ללא רבב. נאמר גם זאת: הקולות שבקעו לאוזני ועיני הצופים הכעיסו, לא אחת, את הציבור. למשל, לא אחת ניכרו בשידור סממנים של פוליטיזציה. זאת נעשה ללא כל הקפדה על שילוב התבטאויות הנוטות לצד שמאל של הזירה הפוליטית. ואם נזכיר סיקורים מתחום החדשות, בל נופתע כפי שלקינו לא אחת בעידוד משודר המוטה לאגף המועדף על שדר זה או אחר. קיימת התופעה של העדפת הדעה, או הידיעה, לקידום התופעה של הגורם הפוליטי המועדף. אנו מציינים זאת דווקא ביום הולדתו של המרחב החשוב. ייתכן כי ביום ההולדת ה-100 ייעלמו כליל התופעות הלא רצויות בחיי השידורים של רדיו וטלוויזיה. לא אחת נכללות התופעות הלא-רצויות בעת עריכת מעין "חשבון נפש". לי לא זכורים דיונים מעמיקים במטרה לשינוי, כלומר לשיפור התוצר. השורות הנ"ל נכתבו במטרה להשיג שיפור ולמידת חיי המעשה ביום הולדתו של תאגיד השידור. ארגון זה, הנהנה מכספי הציבור, ראוי שיממש אך מקצת הבעיות המוזכרות כאן. ועם זאת, יש לאחל לארגון החשוב מאוד מזל טוב והצלחה למען כולנו.