מעבר לחומות

גדר ההפרדה יש כמעט קונצנזוס סביב נחיצותה וחיוניותה של גדר ההפרדה הארוכה מדי, הממוקמת שלא בתוואי גבול מדינת ישראל, המותירה ריכוזי יהודים בישובים שהוקמו על-ידי ועל חשבון ממשלות ישראל מעבר לגדר, וזה הקונצנזוס הכי מוזר והכי תמוה שמוכר לי, כי הוא מושתת על שטות. האמנם במאה העשרים ואחת - גדר מונעת מלחמה? טרור? טילים? ילד, אם רק ירצה, יחצה אותה, או אף פשוט מכך, ייכנס בדרך המלך - ויבוא בשעריה של מדינת ישראל. לא היה צורך להעלות נושא זה של גדר ההפרדה המוקמת עדיין על חשבון משלם המסים הישראלי, שבזמן עשתונות יצטרך גם לממן את פירוקה. אלא שגדר זו - נזק ביטחוני בצידה: א. יצירת אשליה כאילו הביטחון מושג - אשליה הגוררת שאננות. ב. התוויית גבול דה-פקטו בניגוד לתוואי המותווה בדרך של מדיניות שקולה, אלא על סמך נוחות ואילוצי בג"צ שאינו מוסמך כלל להתוות את גבולות מדינת ישראל, וגרוע מכך, גם לא מוכשר מבחינה מקצועית לעשות זאת. ג. הערמת קושי על צה"ל לפעול מעבר לגדר. ד. הפקרת יישובים מהעבר המזרחי של הגדר. ה. מתן אפשרות של פיתוח טרור בחופשיות יתירה. ו. מסר של רתיעה במקום הרתעה. חומה שקופה היה כמעט קונצנזוס רב שנים [שש שנים] בקרב עיליתות בצבא, ששעו אחרי אסכולת אהוד ברק, לפיה משנסוגה ישראל לגבולה הבינלאומי בצפון בינה לבין מדינת לבנון, אזי נוצרה שם לאורך הגבול חומת מגן שקופה, אשר לאויב הפוטנציאלי אין לא עניין, לא לגיטימציה ולא העוז לחצות אותה ולפגוע שוב באזרחי מדינת ישראל ובצבאה. הכמעט-קונצנזוס הזה נופץ כעבור שש שנים, שחלפו כחלום באספמיה. הוכח כי החומה השקופה לא היתה קיימת אלא בעיני רוחם של אלה שחפצו בקיומה, ברוח של מזרח תיכון חדש, מתובל בדמיון מזרחי ונעדר כל היגיון מדיני. חומת המדבר חומת מדבר סיני היא היציבה מבין החומות, בינתיים, אף שאין יחסי שלום בין ישראל לבין מצרים. אלא שמעבר לחומת המדבר, מצרים אוגרת ומפתחת נשק מכל הסוגים, משקמת ומעצימה את חיל האוויר שלה, ויוצרת סיכון הולך וגדל לא רק באין מפריע, אלא אף בעידוד המערב - סיכון ואיום פוטנציאלי על ישראל. לא רק שישראל ויתרה על שדות הנפט שהיו יכולים לתרום תרומה חשובה לכלכלתה ועל שטחי המדבר שתרומתם לביטחון לא תסולא בפז, לרבות חיוניותם של שטחי המדבר לשם פעילות וניסויים צבאיים, אלא ישראל גם ויתרה על חבל עזה ובכך חבל זה צורף למצרים, מבלי שמדינה זו נושאת באחריות לכל הטרור המתחולל והמשתולל בחבל זה, בתחומה, אלא רק נהנית מהנסיגה... האין זה מעשה חלם מדיני?! בפיגוע טילים ממצרים [עזה] בנגב, ישראל אפילו לא האשימה את מצרים. החומה השלישית, חומת המדבר, עלולה לקרוס כאשר מאגר הנשק - טיבו וכמותו - יגיעו לרמה כזו ששליטי מצרים יסברו כי הוא מספיק כדי לחסל את מדינת ישראל. מסקנות א. כל שלטון שאינו מקיים את שני התנאים המצטברים שלהלן, לא ראוי לא ליחסי שלום עם ישראל ולא להצטיידות צבאית מעבר לנחוץ למטרות פנים. ואלה התנאים: 1. השלטון הוא דמוקרטי. 2. הממשל שולט בפועל ולמעשה על הנעשה במדינה ולא נכנע לקבוצות טרור כלשהן ו/או לממשל של מדינה אחרת כלשהי. ב. הנעשה מעבר לחומות הוא עניינה הישיר של מדינת ישראל ויש לישראל - כמדינה היחידה במזרח התיכון העומדת בשני התנאים הנ"ל - זכות התערבות מלאה בנעשה אצל שכנותיה; ראה כיצד התקבלה בקהילייה הבינלאומית המערבית הפצצת הכור הגרעיני בעירק, וראה כיצד תמכה ארה"ב בפעילות הצבאית של ישראל במלחמת בין המצרים, עד לקיפאון המלאכותי שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל כפו על הצבא באמצע המלחמה, תוך עצירת התנופה. ג. מדיניות ישראל צריכה לקבל תפנית חדה בחשיבה ובעשייה המדינית, תוך הבנת הסיכונים השונים לאשורם וטיפול בהם בעודם באיבם.