קצת קשה לנו להודות, אבל חברי הכנסת הערביים שנסעו לדמשק יכולים גם יכולים לצפצף על החוק. יש להם מעמד חזק יותר מן החוק. לפעמים נדמה לי שהם ממש מתחננים להיאסר בבית סוהר ישראלי. הם וגם אנחנו יודעים היטב איזו מהומת אלהים תתחולל כאן ובעולם! ולכן, לא נעים להודות, אנחנו פוחדים מהם.
אז מדינת ישראל חוקקה חוק מיוחד האוסר על חברי כנסת לנסוע לארץ-אויב. אז מה? אז חוקקו חוק, ביג דיל! מה יעשו בדיוק עם החוק הזה? היועץ המשפטי לממשלה הורה על פתיחת חקירה פלילית נגד משלחת חברי כנסת מטעם בל"ד שנסעו, ללא אישור מתאים של משרד הפנים ונגד החוק המפורש, לסוריה שהיא ארץ אויב. הוא קיפל את ההוראה, הכניס למעטפה ושלח אותה לראש מחלקת החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יוחנן דנינו.
המבוכה, שעוצמתה תלך ותגבר, החלה בבקשתו של שר הפנים מר רוני בר-און מן היועץ המשפטי לממשלה, מר מנחם מזוז, לבדוק אפשרות שלילת דרכוניהם הישראלים של ח"כ עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה, וואסל טהא. זוהי עוד נקודת תפנית מעניינת בַּמאבק בין היהודים לערבים! מכאן לאיש כבר לא תהיה שום שליטה על ההתפתחוּיוֹת. השר לביטחון פנים מר אבי דיכטר הגיב על נסיעתם וּפגישותיהם של משלחת חברי הכנסת מבל"ד עם מנהיגי סוריה: "זהו מהלך אומלל וניצול ציני של המעמד הדיפלומטי שניתן להם". מכאן עבר הכדור למשטרת-ישראל.
מה תעשה המשטרה? מן הסתם היא תזמן אותם לחקירה, יבדקו חסינות, אולי אפילו לא צריך להסיר אותה והיא תוסר מעצמה, יחקרו יחקרו יחקרו יחקרו, בסוף יהיו כמה קלסרים יפים תחת הכותרת 1939-1936 (סתם, בשביל לא לכתוב במפורש "גייס חמישי") שיוגשו לפרקליטות המדינה. לא תהיה כל ברירה לפרקליטות אלא להגיש כתבי אישום נגד הנ"ל לבית המשפט. הם עברו על החוק. חד וחלק.
בית המשפט! יושלך הס. עשרות עיתונאים, צלמים וכתבים דחוסים בבית המשפט, הן באולם והן מחוצה לו. כל בדל של אמירה יתנפח למשמעות בַּמעבר מבית המשפט אל כל תא וחדר בעולם כולו. תגובת העולם לא תאחר לבוא, ביחוד העולם הערבי. הלחץ עלינו יהיה ללא נשוא ולא תהיה ברירה למדינת-ישראל - לרבות חוקיה, משפטיה ושופטיה - אלא לסגת "נסיגה חד-צדדית" משפילה וּמבזה, מכל הטררם הזה.
בפני העיתונאים שימתינו מעבר לדלת אולם המשפט, יאמר חבר הכנסת של מדינת ישראל - שהיא כמובן מדינה יהודית ודמוקרטית - מר עזמי בשארה: "אנו ידידיה של סוריה ונמשיך לעמוד אתה בקשר במישור הלאומי, באמצעות עמדותינו הידועות". ח"כ זחאלקה יטען כי הביקור בדמשק הוא "מימוש זכותם של הערבים בישראל להישאר בקשר עם עמי ערב, ונועד להביע סולידריות עם העם הלבנוני". אין הם רואים בסוריה "מדינת אויב"!!!
כפי שנראית ההתרחשות המסתמנת, איש לא יוכל לעצור את התהליך הזה! ועדיין אנחנו מזלזלים בכוחם של חברי כנסת, אקדמאים, אנשי רוח וּפעילי ציבור בקרב המגזר הערבי במדינת-ישראל. אולי, וזו תקוותי וּתפילתי, הפרשה הזאת תפקח עוד כמה זוגות עיניים יהודיות תמהות, פלשתין כבר כאן?