הוצאות מותרות בניכוי לעורך דין

בתקנות מס הכנסה נקבעו כללים מיוחדים להתרתן בניכוי של הוצאות הקשורות לנסיעה לחו"ל:

• כרטיס טיסה: יותר סכום ההוצאה בפועל אך לא יותר מ- 100% ממחיר כרטיס הטיסה במחלקת עסקים באותה טיסה.

• לינה בנסיעה שכללה עד 90 לינות: 7 הלינות הראשונות - יותרו כל הוצאות הלינה המוכרות; מהלינה השמינית - לגבי לינה שעלותה עד 98 דולר יותרו כל הוצאות הלינה המוכרות, ואילו לגבי לינה שעלותה גבוהה מ- 98 דולר יותרו 75% מהוצאות הלינה המוכרות אך לא פחות מ- 98 דולר ללינה.

• לינה בנסיעה שכללה יותר מ- 90 לינות: יותרו הוצאות הלינה המוכרות אך לא יותר מ- 98 דולר ללינה. יצויין בעניין זה, כי הוצאות לינה המוכרות - הוצאות הלינה בפועל או 222 דולר ללינה, כנמוך.

• שכירות רכב בחו"ל: יוכרו ההוצאות בפועל אך לא יותר מ- 49 דולר ליום.

• הוצאות שהייה: אם נדרשו הוצאות לינה בגין הנסיעה יוכרו 62 דולר ליום שהייה, ואם לא נדרשו הוצאות לינה בגין הנסיעה יוכרו 104 דולר ליום שהייה.

• חינוך הילדים: עורך דין השוהה בחו"ל לתקופה רצופה העולה על 10 חודשים, יותרו לו הוצאות חינוך בשל ילדיו שטרם מלאו להם 18 שנים, בסכום שלא יעלה על 557 דולר לחודש לכל ילד.

• הוצאות אחרות: הוצאות אחרות שלא הוזכרו לעיל (טיסות פנים, שיחות טלפון, מוניות ועוד) יותרו בהתאם הכללים הרגילים החלים.

• ספרות מקצועית: כל הסכום בגין רכישת ספרות מקצועית שוטפת יותר בניכוי, וזאת בתנאי שהספרות משמשת לצורכי העסק. לעומת זאת, רכישת ספרות לטווח ארוך לא תותר בניכוי שוטף, אלא תופחת על פני השנים בשיעור של 15% לשנה.

• ביגוד מקצועי: רכישת גלימה תותר בניכוי במלואה. רכישת מדי משפט לפי כללי לשכת עורכי-הדין (מדי משפט), תשס"ו-2005 שבהם ניתן להשתמש גם שלא לצורכי עבודה תותר בניכוי בשיעור של 80% בלבד.

• טלפון נייד: לא יותר בניכוי סכום של 1,020 ש"ח (שנתי) או מחצית ההוצאה, כנמוך. זאת למעט טלפון נייד שהועמד לרשות עובד שבגינו יותרו כל ההוצאות (במידה ונזקף שווי שימוש לעובד).

• אירוח: הוצאות אירוח אינן מותרות בניכוי, למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם מחו"ל.

• כיבוד קל: יותרו בניכוי 80% מהוצאות לכיבוד קל במקום העסק. כיבוד קל כולל: שתייה קרה, חמה, עוגיות וכיוצא באלה.

• מתנות לספקים: יותרו בניכוי 180 ש"ח לשנה לאדם. סכום דומה יותר בניכוי בגין מתנה לעובד לרגל אירוע אישי.

• הוצאות הגשת דוחות לרשויות המס: שכר הטירחה המשולם בגין הנהלת חשבונות, הגשת דוחות, תיאומי מס, החזרי מס וכו' מותרים בניכוי באופן מלא.

• דמי חבר: תשלום דמי חבר לאגודות מקצועיות בתחום העיסוק (לשכת עורכי הדין, לשכת רואי חשבון, לשכת מבקרי הפנים) יותרו בניכוי.

• השתלמויות: הוצאות השתתפות בהשתלמויות לשמירה, עידכון ורענון הידע המקצועי תותר בניכוי שוטף, לרבות הוצאות השהיה בבתי מלון במידה וההשתתפות הייתה כרוכה בלינה. אם וככל שההשתלמות מתקיימת בחו"ל, יחולו הגבלות שנקבעו בקשר לנסיעה לחו"ל (ראה בהמשך). כמובן, כי ההוצאות שיותרו בניכוי הנן אלה המתייחסות לעורך הדין. הוצאות בגין בני משפחה שמצטרפים לעורך הדין אינן מותרות בניכוי.

• לימודים לקראת תואר ראשון ו/או תואר שני: ביום 1.7.2006 נכנס לתוקפו תיקון 151 לפקודת מס הכנסה אשר קבע באופן חד-משמעי כי הוצאות לימודים, לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית או לרכישת מקצוע, לא תותר בניכוי. עד לאותו מועד, הייתה קיימת מחלוקת באשר להתרת הוצאות אלה בניכוי. אנו בדעה כי לגבי הוצאות שהוצאו עד ליום 30.6.2006 יש לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק האם התואר נועד לשמירה על הקיים (אז ההוצאה תותר בניכוי) או שנועדה לרכוש נכס חדש (אז ההוצאה לא תותר בניכוי).

רשימת ההוצאות לעיל רלוונטית לא רק לעורכי דין עצמאיים, אלא גם ובמקרים מסוימים לעורכי דין שכירים. לעיתים, עורך דין שכיר נאלץ לעמוד אף הוא בהוצאות להשגת הכנסתו ולשמירה על מקור הכנסתו ועל רמתו המקצועית, ולפיכך גם הוא יהא רשאי לנכות כנגד הכנסתו ממשכרות חלק מההוצאות שהובאו ברשימה. זאת, אם וככל שיעלה בידו להוכיח כי הוצאה זו הייתה הכרחית לייצור הכנסתו והיא שימשה לכך בלבד.

עורך דין העובד מביתו זכאי לנכות מהכנסותיו את חלקן היחסי של הוצאות הבית:

• ריבית משכנתא בשל רכישת הדירה: כאשר הדירה בבעלות עורך הדין, יותרו בניכוי 80% מהוצאות הריבית המיוחסת לעסק.

• פחת על רכישת/בניית הדירה: ניתן לתבוע את הוצאות הפחת המיוחס לעסק.

• הוצאות תחזוקה שוטפת: יותר בניכוי חלק מההוצאות המיוחס לעסק. כמובן, יש להבחין בין הוצאות תיקונים ושמירה על הקיים (מותרות בניכוי) לבין הוצאות השבחה (אינן מותרות בניכוי).

• שכר דירה: דמי השכירות המשולמים בגין החלק העסקי יותרו בניכוי, ובתנאי שנוכה מדמי השכירות מס במקור והועבר לפקיד השומה. במקרה זה לא יזכה משכיר הדירה לפטור ממס בגין שכר הדירה מכיוון שמדובר בשכר דירה עסקי.

• טלפון קווי במקום המגורים: אם אין עיקר עסקו של עוה"ד בביתו - לא יותרו הוצאות טלפון. לעומת זאת, אם עיקר עסקו של עוה"ד בביתו אזי - אם ההוצאות עלו על 19,800 ש"ח בשנה יותרו בניכוי 80% מההוצאות או חלק מההוצאה העולה על 2,000 ש"ח, כנמוך; אם ההוצאות עלו על 19,800 ש"ח בשנה יותר בניכוי חלק ההוצאה העולה על 4,000 ש"ח. אנו סבורים, כי הזמנת קו טלפון נוסף נפרד לשימוש העסק עשוי להביא להתרת 100% מההוצאות.

• שיחות לחוץ לארץ ממקום המגורים: יותרו בניכוי ההוצאות המיוחסות לעסק. לשם כך, יש לנהל רישום לגבי כל שיחה הכולל את התאריך, השעה, היעד, פרטי המקבל, משך השיחה, הנושא ומחיר משוער.

• גז, חשמל: יותר חלק ההוצאות המיוחס לעסק. מומלץ להתקין מונה נפרד.

• ארנונה, ועד בית: יותר חלק ההוצאות המיוחס לעסק. החלק היחסי מחושב בדרך כלל לפי מ"ר.

אנו עדים לאחרונה לתופעה לפיה, עם חלוף הזמן, מתרחבת לאין ערוך רשימת ההוצאות בהן נדרש עורך דין לעמוד על-מנת לשמור ולטפח את הקריירה המקצועית שלו. לצד ההחלטות העסקיות בנוגע לתשלום ההוצאות או לא, נתקל עורך דין מן השורה, במציאות היומיומית, בתהיות לגבי התרתן בניכוי של אותן הוצאות לצורכי מס. הואיל ושיעור המס על עורך דין עצמאי עשוי להגיע ל- 49%, הרי התרתה בניכוי של הוצאה מסוימת בידי עורך הדין תקטין בצורה משמעותית את עלותה האפקטיבית של ההוצאה, דבר שעשוי במקרים לא מעטים להכריע את השיקולים בעד או נגד העמידה בהוצאה. להלן נביא ברשמה זו דוגמאות נפוצות של הוצאות אופייניות לעורך דין ואת הטיפול המיסויי.