מערכת ההסתה נגד העם היהודי במאה ה-19 קיבלה דחיפה רצינית מפרסום "הפרוטוקולים של זקני ציון" על-ידי רוסיה הצארית כחשיפה של מסמך יהודי אותנטי על התוכנית היהודית להשתלט על העולם. למעשה, נכתב המסמך במרתפי הבולשת הצארית והיה הפתיחה לפוגרומים נגד היהודים ברוסיה הצארית.
המסמך הבא היה ה"מיין קאמפף" של היטלר שהגביר את ההסתה נגד היהודים באירופה. את דעתו על הפרוטוקולים הוא תיאר כך בעמודים 77–80: "כמה שקיומו של עם זה מושתת על שקריות מתמשכת, מתגלה בצורה שאין דומה לה, בפרוטוקולים של זקני ציון, השנואים כל כך על היהודים. 'הם מבוססים על זיוף!', טוען ברבים שוב ושוב ה-'פרנקפורטר צייטונג', זו ההוכחה הטובה ביותר לאמיתותם!
בהדרגה הוא (היהודי) משתלב בכלכלה, לא כיצרן, כי אם אך ורק כמתווך. הוא מתחיל כמלווה, כתמיד תמורת ריבית קצוצה ולמעשה הוא זה שהנהיג בדרך זו את הריבית בכלל. את עסקי המסחר והכספים, הוא רואה כזכות יתר אישית, ומנצל אותה בלא כל התחשבות. עסקי הכספים והמסחר אכן עברו לשליטתו הבלעדית. וכעת, מתחיל היהודי לחשוף את תכונותיו האמיתיות.
בחנופה מגעילה הוא מזדנב אחרי הממשלות, משקיע את כספו ומבטיח לעצמו, תמיד בדרך זו, כתב זכויות לעשוק מחדש את קורבנותיו. נוצר אפוא מצב, שלכל שליט היה 'יהודי חצר' משלו, כפי שנקראו המפלצות הללו שהציקו לעם עד כדי ייאוש, ועם זאת, דאגו לשעשועיו הבלתי פוסקים של הנסיך". היטלר חלם על השתלטות הרייך הגרמני על העולם וחיסול העם היהודי.
כישלון מדיניות הפיוס
המנהיגות האירופית לא לקחה את היטלר ברצינות. גם השתלטות הנאציזם על גרמניה וליל הבדולח לא הדליקו נורה אדומה. נוויל צ'מברליין, ראש ממשלת בריטניה (1937–1940), הנהיג מדיניות "פיוס" (Appeasement) כלפי אדולף היטלר, ששיאה בהסכם מינכן (ספטמבר 1938). במטרה למנוע מלחמה נוספת לאחר טראומת מלחמת העולם הראשונה, הסכים צ'מברליין לסיפוח חבל הסודטים.
צ'מברליין הכריז על ההסכם כ"שלום בדורנו", אך הוא נתפס כנאיבי ונכשל, כשגרמניה פלשה לפולין ב-1939. הספרייה הלאומית +2. צ'מברליין, ראש ממשלת בריטניה הכריז "הצלתי את השלום" והסוף ידוע. היטלר פלש לפולין ועל היהודים באה השואה ואילו אירופה נאלצה להתמודד עם גרמניה במלחמת העולם השנייה. ובימינו: ספרו של היטלר תורגם לערבית ולפרסית ב-1912.
השאיפות של אירן כיום
אירן בעלת המנהיגות השיעית הקיצונית חולמת על השתלטות האיסלאם הקיצוני על העולם והשלב הראשון בתוכנית הוא השמדת המדינה היהודית המהווה מכשול להשתלטות על המזרח התיכון. בתואנה שאירן לוחמת למען מדינה לפלשתינים אירן הקימה את ציר הרשע המורכב מאירן, חיזבאללה, חמאס והחות'ים. כך כותרה ישראל מכל הכיוונים וגם הוקמו תאי טרור ברחבי העולם.
בו-זמנית נוהלה מערכת הסתה פלשתינית נגד היהודים על "העוול" שגרמו לפלשתינים בגזילת ארצם על-ידי הקולוניאליזם היהודי האירופי. מדינת המפרץ קטר מילאה תפקיד חשוב במערכת ההסתה, למשל, על-ידי שימוש בתרומות לאוניברסיטאות בארה"ב ובאירופה. התוצאה הייתה הפגנות פרו-פלשתיניות ואנטי-יהודיות בקמפוסים והכנסת קורסים לתוכניות הלימודים שנועדו להוכיח כיצד היהודים גזלו מהפלשתינים.
המאבק על הציביליזציה
מערכת ההסתה בעולם כולו נשאה פרי ואף מנהיגי אירופה ביקרו את ישראל על סירובה להסכים למדינה פלשתינית תוך התעלמות מכך שהדרישה למדינה פלשתינית לא הייתה לצדה של ישראל – הפלשתינים דחו 6 הצעות לפתרון 2 המדינות ב-1936/7, 1947, 2000, 2008, 2014 – אלא על חורבותיה. מדינת פלשתין אמורה הייתה להשתרע מהים התיכון עד נהר הירדן.
7 באוקטובר 2023 תוכנן כדי למנוע המשך תהליך הנורמליזציה וכשלב בחיסולה של ישראל. החמאס ביצע טבח, "רצח עם" בעוטף עזה ב-7/10/23. אירן העמידה את ישראל בפני סכנת שואה שנייה והכריזה בפומבי על תוכניתה "להשמיד את ישראל". ייאמר לזכותו של טראמפ, שהבין שהמאבק הוא שלב בחיסול הציביליזציה המערבית. מנהיגי אירופה שוב הוכו בעיוורון.