תמצית היופי היא סימטריה. אפילו כיעור סימטרי נראה יפה. תמצית הסכסוך היהודי-מוסלמי הוא א-סימטריה בין תביעות הערבים לתביעות היהודים. תמצית חוסר-היכולת לסיים את הסכסוך הוא הרצון העז לסימטריה בעולם א-סימטרי.
בבסיס התובנה הציונית סוציאליסטית מצויה ההנחה היהודית כי מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, ולכן כל הרצוי לך רצוי גם לאויבך. על סמך הבסיס הרעיוני של סימטריה בצרכים וברצונות נולדה הנחת היסוד שאם הערבים יהיו מרוצים, הם יניחו ליהודים להיות מרוצים. שאם הערבים יטעמו ממנעמי הקדמה, הרווחה, הדמוקרטיה, החופש, גם הם ירצו להימנות עם התרבות שנהנית מחופש, שלטון העם, רווחה כלכלית חברתית וקדמה טכנולוגית.
על בסיס רעיון הסימטריה בא מנהיג הימין הישראלי ודרש הדדיות ממנהיג הראשות הפלשתינית. על בסיס רעיון הסימטריה דורשת חונטת השלום להכיר בממשלת החמאס, מכיוון שזו נבחרה באופו דמוקרטי, סימטרי לבחירות דמוקרטיות בישראל.
מאידך, ברור לכל כי הסימטריה איננה קיימת. הערבים דורשים את מחיקתה של הישות היהודית מארץ ישראל, לא חלוקה צודקת. הערבים דורשים את הזכות לקבוע את גבולות תחום המחייה של היהודים ולא משא-ומתן על גבולות בטוחים ומוכרים. הערבים דורשים את הזכות להרוג ביהודים כרצונם, ואת הגנת העולם מפני התגובה הא-סימטרית שמדינת היהודים עלולה להגיב. דווקא הערבים שספגו את המירב של חינוך והשכלה מערבית הם אלו ששנאתם לישראל וליהודים עזה ביותר.
הא-סימטריה הערבית איננה הבעיה, היא מובנת מאליה מתוקף האיסלאם. הא-סימטריה היהודית היא הבעיה. היהודים הם שמסרבים להחיל על הערבים את הסימטריה האמיתית. מול פרסומי השנאה, ההטפות לרצח, מול שלילת הלגיטימציה של ישות יהודית כלשהי מכל וכל יש תגובה יהודית פייסנית. כאשר מופיעה ישות פוליטית יהודית הדורשת סימטריה שכזו, מיד היא מתויגת כגזענית, פשיסטית, נאצית וראויה לקבורת חמור. וכך הסכסוך האס-סימטרי נמשך, וימשך, מכיוון שהצד הא-סימטרי תמיד ידרוש להעמיק אותה עוד ועוד, עד לניצחון.
הגיעה העת לדרוש סימטריה אמיתית. שלום תמורת שלום. שטחים תמורת שטחים. מלחמה כוללת כנגד המלחמה הכוללת, תעמולה עוינת כנגד תעמולה רצחנית, גירוש תמורת גירוש, שלילת זכות ההגדרה העצמית מול איומי הגי'האד, ושקט תמורת שקט. כאשר הסימטריה תהיה מלאה, אולי אז יסתמן הסיכוי לסימטריה של שלום אמת.