בין התאריכים 20.11.2006-08.12.2006 התקיימה בז'נבה ועידת הסקר ה-6 של "האמנה הביולוגית" (BWC). תוצאותיה מלמדות על הצלחה חלקית בלבד במאמץ למנוע תפוצת נשק ביולוגי.
"האמנה הביולוגית" נכנסה לתוקף בשנת 1975 ונחשבה לפריצת דרך בתחום פירוק הנשק, שכן היא אסרה את הפיתוח והייצור של קטגוריה שלמה של נשק. זאת ועוד, הייתה זו אמנה אוניברסלית, שבה כל המדינות שוות בחובות ובזכויות. אולם, מראשית דרכה סבלה האמנה מחסרון רציני ובולט אשר הטיל צל כבד על התנהלותה, יעילותה וההתייחסות כלפיה - היעדר כל מנגנון אכיפה וציות. בניגוד לאמנות אחרות, לא מונה גוף מנהלי או מקצועי רציני (בדומה למשל למה שהונהג ב"אמנה הכימית" - הקמת הארגון למניעת נשק כימי OPCW שבהאג) והתהליך היחיד שהתקיים היה ועידות סקר של המדינות החברות, שנערכו אחת לחמש שנים בז'נבה, ובהן התקבלו החלטות על בסיס קונצנזוס.
החל משנת 1994 ועד שנת 2001 נעשה ניסיון ארוך, מורכב, ורציני לייצר "פרוטוקול ציות" שיהווה חלק מחייב מהאמנה. אולם בוועידת הסקר החמישית בשנת 2001 הדהים ממשל בוש את באי הוועידה בהכרזה על התנגדותו הנמרצת לפרוטוקול הציות ולכל מנגנון חוקי אחר ליישום אכיפה וציות, שיהווה חלק מהאמנה. תחת זאת הציעה ארצות-הברית לחזק את נושא החקיקה הלאומית הנגזרת מהתחייבות המדינות החברות באמנה ומתוכן האמנה. בהתנגדותה העזה ניצבה ארצות-הברית מול רוב המדינות החברות, לרבות מדינות אירופה, שראו ב"פרוטוקול הציות" כעוגן הצלה אשר יהפוך את האמנה ממסמך פושר, דקלרטיבי וחסר שיניים למנגנון חי ונמרץ, שיוכל להילחם ביעילות רבה הרבה יותר בתפוצת הנשק הביולוגי.
עוד בימים שלפני כינוס הוועידה ה-6, הדעה הרווחת הייתה שכל עוד ממשל בוש ממשיך באותה מדיניות אין שום סיכוי לחזור ולנסות לטפל בנושא "פרוטוקול הציות" או במנגנון אימות ממשי אחר, שכן ארצות-הברית תטרפד כל ניסיון כזה. אשר על כן, למרות הסברה הקיימת שאיום הנשק הביולוגי כיום הולך ועולה, בעיקר מצדם של גורמי טרור וכן כתוצאה מהמהפכה הביוטכנולוגית במאה ה-21, הרי אפילו האופטימיסטים המובהקים לא ציפו ליותר מהישגים צנועים אשר ישאירו את האמנה בחיים ואולי יפיחו בה רוח גבית כלשהי. הפסימיסטים, לעומתם, חששו ממשבר חריף ומכניסה לקיפאון עמוק לתקופה של חמש שנים לפחות עד הוועידה ה-7 ב-2011.
על תוצאות הוועידה ניתן ללמוד מהמסמך הסופי שפורסם בימים אלה. כמובן שתובנות והשלכות עמוקות יותר תתבררנה בחודשים הבאים ובשנים הבאות, אולם בשלב זה ניתן לתאר את הוועידה ה-6 כהצלחה חלקית.
מהם ההישגים העיקריים ומהם הכישלונות אל מול הציפיות (הנמוכות) מוועידת הסקר ה-6? יש להקדים ולומר כי ההישגים ולו החלקיים התאפשרו קודם כל בגלל החלטת היו"ר, מסעוד חאן מפקיסטן, לעקוף את המכשול העיקרי שעלול היה להביא לכישלון של הוועידה עד כדי פיצוצה - דיון בהכללת מנגנון חוקי לאכיפה במסגרת האמנה ("פרוטוקול הציות" או אחר). נושא זה כלל לא נדון בוועידת הסקר. תחת זאת הובאו לדיון סוגיות שונות שנועדו להגביר את מחויבות המדינות החברות כלפי האמנה על דרישותיה והצהרותיה, וכן כלפי החלטות שהתקבלו בעבר בוועידות הסקר ולא יושמו או יושמו חלקית.
בין ההחלטות החיוביות התורמות בכיוון זה ניתן לציין את אלה:
- המדינות החברות יקיימו מפגשים שנתיים בז'נבה בין השנים 2010-2007. מפגשים אלו, אשר החלו כבר ב-2001 כברירת מחדל לאחר כישלון נושא "פרוטוקול הציות", הוכיחו עצמם כתורמים וחשובים הן לבירור סוגיות מקצועיות הקשורות לאמנה והן להגברת שיתוף הפעולה ובניית האמון ההדדי בין החברות. הנושאים העיקריים שיעלו במפגשים אלה יהיו:
- דרכים לעידוד ותגבור חקיקה לאומית ואכיפתה.
- פיקוח ובקרה למניעת ניצול לרעה של מחקר ביוטכנולוגי לשימושים האסורים על-ידי האמנה, באמצעות קודי התנהגות (COC) והגברת מודעות.
- דרכים ושיטות להגברת "בטיחות ביולוגית" ו"ביטחון ביולוגי" בעבודה עם גורמים פתוגניים.
- אפידמיולוגיה והתגוננות רפואית.
- יוקם גוף ניהולי מצומצם בהיקפו (בן 3 אנשים), שעד כה לא היה קיים כלל - ה-Implementation Support Unit. תפקידו העיקרי יהיה לספק תמיכה אדמיניסטרטיבית וטכנית למדינות החברות, אך גם להגביר, להמריץ ולעודד את המדינות החברות למלא את התחייבויותיהן כלפי האמנה וכלפי החלטות שהתקבלו במסגרת ועידות קודמות כמו למשל בנושא ה-CBMs (Confidence-Building Measures).
- התקבלו החלטות חשובות נוספות לקדם את נושא "האוניברסליות" ולעשות כל מאמץ שהמדינות שעד כה נשארו בחוץ יצטרפו לאמנה וכן לחזק את נושא "החקיקה הלאומית", אף כי בנושא זה נכשל ניסיון להביא לאישור תוכנית פעולה פרטנית וקונקרטית של המדינות החברות.
יחד עם זאת, קיימים במסמך המסכם כמה חסרונות נוספים. הבולט שבהם הוא טיפול לא מספק בנושא אי הציות (Non-compliance) של המדינות החברות וכן היעדר כל פנייה לקהילייה המדעית להפנות את מאמצי המחקר בהתאם לקריטריונים של האמנה (מטרות פרופילקטיות).
לסיכום, על אף החששות הכבדים שליוו את כינוסה של ועידת הסקר ה-6, מלמדים הדיונים ובעיקר המסמך המסכם על הישגים במידה צנועה. הישגים אלה חשובים כדי לשמר את האמנה ואת רוחה. כמובן שלא הושגה פריצת דרך שתהפוך את האמנה למכשיר יעיל ונשכני, אך ההחלטות שהתקבלו, ביחד עם מנגנונים בין לאומיים נוספים שמוסדו בשנים האחרונות, יש בכוחן לייעל את המאמצים למניעת תפוצת נשק ביולוגי. בסופו של דבר, כמובן, הכול תלוי ברצון הפוליטי של מדינות העולם.