בבל, אחת הציביליזציות העתיקות בעולם, הוא שמה המקראי של עיר- מדינה במסופוטמיה. שרידי העיר נמצאים בעירק, כ-110 ק"מ מדרום לבגדד.
עפ"י התנ"ך, משמעות השם בעברית היא בלבול השפה. בסיפור מגדל בבל, בראשית י"א, אלוהים בלבל את שפת האנשים, שהייתה קודם לכן שפה אחידה. בלבול זה גרם לאי הבנות, למלחמות, לאיום על סדרי חייהם של בני-אדם. הבלבול הוא תוצאתו של החטא שחטאו בני-האדם כלפי האלוהים, בהתנשאותם, בגבהות ליבם, ובשאיפתם מרחיקת הלכת לבנות להם מגדל שיגע בשמיים.
במאי הסרט, אלחנדרו גונזלס איניאריטו, והתסריטאי, גיירמו אריאגה, יצרו יחד בעבר את הסרטים "אהבה נושכת" ו-"21 גרם", וזהו שיתוף הפעולה השלישי ביניהם. אין ספק שהיוצרים מכירים היטב את המיתוס של מגדל בבל.
הסרט עוסק בארבעה סיפורים, המתרחשים בארבע מדינות שונות [ארה"ב, מקסיקו, יפן ומרוקו], בהם אנו פוגשים באנשים אבודים לעצמם ובסביבתם, שלכאורה אין ביניהם כל קשר. אולם, לבסוף מסתבר, שכל סיפור משיק למשנהו.
סיפור אחד הוא על זוג אמריקני, נשוי עם שני ילדים, היוצא לטיול במרוקו, כדי לגשר על פערים בזוגיות שלו. סיפור נוסף עוסק באישה מקסיקנית, החיה ועובדת בארה"ב ללא רישיון עבודה. היא בעצם המטפלת של הילדים, שהוריהם נסעו לחופש. אישה זו חוצה את הגבול למקסיקו עם הילדים ללא רשות הוריהם, כי בנה מתחתן, ובשובה היא נתקלת בקשיים המסכנים אותה ואת הילדים.
הסיפור השלישי קשור לנערה יפנית מתבגרת, שאימה התאבדה בירייה, יש לה קשיים קומוניקטיביים עם אביה, והיא מחפשת קשר מיני, שימלא חור אדיר בנשמתה האבודה והכואבת. הסיפור האחרון הוא סיפורה של משפחה כפרית, פרימיטיבית בהרי מרוקו, הנקלעת לצרה צרורה, כי שניים מילדיה מתאמנים ביריות תמימות ברובה ציד, הפוגע לרוע המזל בתיירת אמריקנית ופוצע אותה אנושות.
כאמור, כל סיפור עומד בפני עצמו, אך כולם שזורים זה בזה; לא רק בהתרחשות העלילתית, כי אם גם במסרים האנושיים והבלתי אנושיים, שהם מקפלים בתוכם: אי ההבנות, האטימות הבירוקרטית, הבדלי ההשקפות והגישות השונות בענייני חיים ומוות ודעות קדומות, הקיימות בתרבויות שאינן מכירות האחת את השנייה. הבמאי מסיים את הסאגה הגדולה במעין הצעה סמויה של הבמאי, להקשיב יותר איש לרעהו, להיות יותר רגישים, חמים, פתוחים, אוהבים ומבינים זה את צרכיו ורחשי לבו של האחר.
הסרט הוא דרמה פיוטית ומרגשת ואין ספק, שהבמאי המקסיקני מצוי היטב במדיום הקולנועי. הנופים המצולמים בו יפים במיוחד - נופי מרוקו ההרריים, הנופים האורבניים של יפן התעשייתית על גורדי השחקים שלה, רחובותיה ההומים, בעיקר אמנותי הצילום בדיסקוטק המודרני. גם צילומי החתונה האוטנטיים במקסיקו על אנשיה, ונוף המדבר בין מקסיקו לארה"ב הם מהממים. לפנינו סרט מצולם היטב, ערוך יפה, ומעוטר בפס קול נעים.
יש לציין, את בחירת השחקנים המצוינת, בראד פיט וקייט בלאנשט, תורמים רבות במשחקם המשכנע למרקם הקולנועי כולו. ואין זה מפליא אותי כי הסרט מועמד למספר פרסי אוסקר.