פוטש משפטי

בכתבה ארוכה במוסף הארץ מיום ו' של העיתונאי יובל יועז, חשף היועמ"ש, עו"ד מני מזוז, בשיחות "סגורות", את השקפת עולמו בעניינים העומדים על סדר היום. באותן שיחות סגורות, חשף היועץ כי העריך את סיכויי ההרשעה בתיק רמון 50:50, ולמרות זאת בחר להגיש כתב אישום לבית המשפט. הצהרה מדהימה זו, עומדת בניגוד לכללים הבסיסיים על פיהם אמור היועמ"ש להגיש כתב אישום כנגד כל אזרח בכלל, לא כל שכן כנגד איש ציבור. פסיקת בג"צ מחייבת את היועמ"ש במבחן של "סיכוי הרשעה סביר" בתיק, אשר מטבע הדברים אינו יכול להיות 50:50 סיכויי הסתברות, אלא יותר מכך. דומה כי היועץ נכנע לגישה שהיתה מקובלת קודם לכהונתו של "גרסא א מול גרסא ב בית המשפט יחליט", גישה אותה התחייב לבטל עם כניסתו לתפקידו. יתרה מזאת, היועץ כבר מביע דעתו באותן "שיחות סגורות" כי אם יזוכה רמון מחמת הספק, לא יוכל לחזור לתפקידו מ"בחינה ציבורית". בכל הכבוד, היועמ"ש איננו אחראי על המוסר ואיננו אחראי על הנורמות הציבוריות באופן שמתיר לו מספר ימים לפני מתן פסק הדין בעניין רמון לסמן את קו היעד לכל אגודות ה"טהרנים" וה"צדקנים" שכבר יפעלו לשפוך את דמו של מי שיצא, בטעות, חס וחלילה זכאי בדין. לא זכור לנו, כי כאשר השר שטרית זוכה מעבירות שחיתות בעקבות הזיכוי המפוקפק של פסק הדין של בית המשפט העליון בעניינו של דיניץ המנוח, שזכה לביקורות קשות מצד מומחי משפט רבים, מישהו מנע ממנו לכהן כשר משפטים או כממלא-מקום. כנראה שה"מוסר" וה"נורמות הציבוריות" הוא עניין יחסי של "מי לנו ומי לצרינו".... לסיום מודיע היועץ כי: "ישקול להגביל את סמכויותיו של רה"מ בהתאם להתפתחות החקירה נגדו" בפרשת בנק לאומי. כאן כבר מדובר בטירוף מערכות של ממש. מערכת המשפט מאיימת להחריב סדרי ממשל בסיסיים בישראל. למרבה הצער, אנו עדים לפתיחת חקירה כנגד ראש ממשלה רביעי ברציפות (אחרי שנתניהו, ברק, שרון כולם עברו נחקרו חקירות פליליות ממושכות). איש לא חשב להגביל את סמכותם מאחר ואין לאיש, בכל הכבוד, סמכות להגביל סמכותו של ראש ממשלה מכהן שנבחר על-ידי הציבור לארבע שנים. יתכן והשחיתות מאיימת על קיומנו כחברה ויש לחקור חשדות כאלו או אחרים, אולם אי אפשר שמערכת המשפט תחליף בשום אופן את המערכת הנבחרת ותביא לשיתוקה פעם אחר פעם. עם כל הכבוד לחשדות הטעונים חקירה, ישראל עברה בקיץ מלחמה קשה שחשפה בעיות קשות מנשוא, והיא עומדת בפני סכנות קיומיות, ששום מדינה לא עומדת בפניה, כולל סכנת מלחמה גרעינית. במדינות נאורות לא פחות מישראל, כגון ארה"ב ואיטליה, לא ניתן כלל לחקור ולהעמיד לדין את ראש המדינה, אלא רק לאחר סיום כהונתו. גם אם יש לחקור את ראש הממשלה על החשדות התלויים ועומדים נגדו, אין לאיש סמכות להכניס את המדינה למערבולת של טירוף משפטי אשר תנטרל כל אפשרות לנהל את הרשות המבצעת לנוכח הבעיות הקשות בפניהן המדינה ניצבת. המערכת המשפטית איננה יכולה לנהל את המדינה. לא לשמש מנכ"ל על או מחוקק על ולא לשתק את מוסדות המדינה. בהתקרב שלוש שנים לכהונתו, דומה, כי על אף הישגים לא מבוטלים, מטרתו המוצהרת של היועמ"ש לשנות כיוון של ממש במערכת התביעה לא עלתה יפה, ודומה כי כוחו אינו עומד לו בהתגברות על נחלות שונות שנותרו מתקופת קודמיו בתפקיד.