לרוב התינוקות המגיעים לטיפול במרכז מפנה ואובחנו עם בעיות קשר ואוטיזם, קיימות בעיות אכילה. בסרטים ביתיים שנחקרו בארץ ובעולם ובסרטי וידיאו המגיעים ממשפחות טרום טיפול, ישנו קו ברור המצביע על קשר ישיר בין הפרעות אכילה של התינוק ובין התפתחות הפרעות קשר העלולות להביא לאוטיזם, וקשורות גם לאינטראקציה בין התינוק וההורה או המטפל.
ההתנסויות החוזרות ונשנות שעובר התינוק באירועי האכלה בחודשים הראשונים לחייו מתרחשים 5-6 פעמים ביום, שמהוות הזדמנויות ללמידה של וויסות מנגנונים שונים. למידה זו קשורה באופן הדוק בטרנס אקציות הרגשיות עם המאכיל, ויש לה ביטוי בהתפתחות המוח.
במחקרים בנושא התפתחות התינוק הוכח, כי הסביבה החברתית המוקדמת, המתווכת על-ידי המטפל העיקרי, משפיעה ישירות על התחברויות סופיות של מעגלים במוח, האחראים להתפתחות החברתית-רגשית העתידית של התינוק. אירועים נעימים ככלל ואף אירוע ההאכלה הנתפש כמשמעותי אצל התינוק, בתיווכם של הורים ומטפלים המתקיימים בשלבים המוקדמים של הבשלת המוח הרגשי, הינם קריטיים להתפתחות מערכות המעבדות מידע חברתי-רגשי ברמות התת מודע למשך כל החיים.
הנחת העבודה הינה שבהתנסויות שהתינוק עובר ביחסי ההאכלה ישנו מקום מרכזי בהבשלת המוח הרגשי. במיפוי של המוח שבו ניתן לעקוב אחר גדילת המוח, הראו שבקרב יתומים שקיבלו מזון ומחסה אך לא תשומת לב רגשית, היה פיגור בהתפתחות המוח, וחסרו אזורים מסוימים ברקמות, לעומת מי שקיבלו אהבה ותשומת לב.
אירוע ההאכלה הוא מעבדה לימודית לא רק לתינוק, אלא כאמור גם להורים והמטפלים. לוקח זמן להבנת המקצב והאותות שהשני משדר. התינוק שולח אותות, ברורים יותר או פחות, תלוי בטמפרמנט שלו, שמגרים יותר או פחות את תגובת האם וכי ההשפעה על התפתחות הקשר ביניהם היא הדדית וספיראלית.
רכישת מיומנויות והתנהגויות אכילה תקינה היא תהליך התפתחותי טבעי המתרחש על-ידי התנסויות ולמידה בדומה לרכישת יכולת הליכה. את שניהם לא ניתן ללמד או להאיץ, אלא רק לייצר את התנאים המתאימים לכך, כשהילד מוכן לכך בעיקר מבחינה מוטורית. מה שמיוחד לאכילה הוא שהתפתחות האכילה קשורה קשר הדוק בהמצאות סביבה רגשית הולמת, מבינה ותומכת.
בשנים האחרונות חל גידול במספר התינוקות המאובחנים עם בעיות קשר ואוטיזם. על-פי נתוני משרד הבריאות האמריקני - אחד מתוך 150 תינוקות מאובחן כלוקה בבעיות קשר העלולות להתפתח לאוטיזם.
את לקות הקשר לא ניתן לגלות בזמן ההיריון, אך כיום ניתן לאבחן החל מגיל 5 חודשים בעיות קשר במרפאות האבחון ביחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב) בראשות ד"ר נחמיה קיסר, שנפתחו למטרה זו.