באמצע המדרכה, מספר מטרים לפני הכניסה לבניין המשרדים, עומדים מספר אנשים, מכורבלים במעיליהם, ומעשנים. למרות השמיים הקודרים וזרזוף הגשם הם יונקים את עשן הסיגריות לריאותיהם במציצות שאפתניות. אלה מביניהם שסיימו את הפסקת העישון מועכים את בדלי הסיגריות בנעליהם וחומקים חזרה לתוך הבניין ולעבודה המצפה להם.
עד לפני מספר חדשים אפשרה להם הנהלת הבניין לעשן ממש ליד הכניסה, במקום שסיפק הגנה מגשמים מזדמנים, ואף העמידה מספר מאפרות עבור בדלי הסיגריות. סידור זה הופסק לאחר שמנהל הבניין קיבל תלונות שעשן סיגריות מתאבך מהכניסה לתוך הלובי כשדלת הכניסה נפתחת. ותיקי המעשנים זוכרים תקופה קודמת, לפני המילניום, כשמותר היה לעשן בתוך הלובי. אחד או שניים מבין המעשנים מספרים שפעם, לפני שנים רבות, ניתן היה לעשן במשרדים, במעליות ובמסעדות – ממש כמו בלאס וגאס. צעירי המעשנים מגחכים כשה"אולד-טיימרס" מספרים על מה שהיה פעם. הם לא כל כך נוטים להאמין לסיפורים.
אותם מעשנים ימשיכו לעשן לפני בניין המשרדים כל זמן שהחוק העירוני מרשה זאת. עיריית קלבסס, פרבר-מיטות של לוס אנג'לס הקרוי על שם שדות הקישואים שגודלו שם לפני שנים רבות, העבירה לפני מספר חדשים חוק-עזר דרקוני האוסר על העישון בכל מקום ציבורי – פנימי או חיצוני - בו נמצאים לא-מעשנים. איסור העישון כולל בתי קפה עם שולחנות על המדרכה, תחנות אוטובוס, מגרשי כדורגל, בריכות שחייה, גנים ציבוריים ומדרכות רחוב. העיריה מתירה למעשנים להצית סיגריה בתוך מכונית, ואולם אך ורק אם חלונות המכונית מוגפים. תוריד את החלון, ואתה צפוי לקנס של עד ל-500 דולר. חוק העזר של קלבסס מהווה מאגף אסטרטגי במלחמת החורמה שהכריזה קליפורניה לפני כ-15 שנים על המעשנים ועל חברות הטבק, שהצליחה להוריד את אחוז המעשנים באוכלוסיה מ-30% ל-15% (קרוב ל-40% מבני השכבות הנמוכות בלוס אנג'לס מעשנים, אך בין אנשי הצווארון הלבן העישון כמעט נעלם).
לשונאי העישון למיניהם יש הרבה סיבות להצדקת התעללותם במעשנים. כמעט כולן עטופות באיצטלא של צביעות והרבה מהן שיקריות. אני מאמין רק באמיתותה של אחת מהן – אנשים רבים פשוט לא אוהבים את ארומת הטבק. בקשר ליתר הטענות – אמינותן בהרבה מקרים שנויה במחלוקת. הראשונה בהן באה באדיבותו של הממסד הרפואי בארה"ב, ולפיה מתים כל שנה 500,000 מעשנים ממחלות שנגרמו מעישון. טענה זו היא פוליטית בעיקרה ולה קשר קלוש למציאות. כשדודתי נפטרה בגיל 87 מזקנה, שאל רופא בית האבות אם היא עישנה אי פעם. כשנענה בחיוב (היא הפסיקה לעשן שנים רבות לפני שנפטרה), רשם בתעודת הפטירה שסיבת המוות היתה עישון סיגריות. לשאלתי אמר הרופא שקיימת הנחיה ממשרד הבריאות של קליפורניה שמטרתה, כנראה, היא להפריז במספר מקרי המוות שניתן לקשר לעישון.
טענה נוספת מאשימה את המעשנים בזיהום האוויר. טענה זו מביאה להעלאת גבה כשהיא באה מאנשים שכל פעם שבה הם מניעים את מכוניות הענק שלהם הם מזרימים לאוויר יותר גזים וחלקיקי זיהום מאשר מעשן סיגריות בעשר שנות עישון. בסופו של דבר, כשמסתכלים על שני הצדדים במלחמת העישון, קשה שלא להגיע למסקנה שזו מלחמה מעמדית בעיקרה, בה האינטליגנציה (קרי: המעמדות העליונים) הצליחה עד עתה באג'נדה שלה נגד הרגלי העישון "המלוכלכים" של המעמדות הנמוכים.