אין ספק כי הסיוט הנורא ביותר של הפלשתינים הוא צמצום הריבונות שלהם לרצועת עזה. כיום גם להם נהיר כי חרף הרפיסות ואין-האונות של ממשלת אולמרט-פרץ-לבני, ואולי בעטיין, הקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון על חורבות הישוב היהודי בלב הארץ לא תקום ולא תהיה.
מלחמת תמוז הוכיחה שאין תחליף לשליטה בשטח, ובמיוחד בשטח השולט של גב ההר, וכי השליטה בשטח כוללת גם ישוב אזרחי צפוף ופעיל אשר מונע, בעצם קיומו את האיום על השפלה. מבצע הלכידה של גלעד שליט היה ניסיון נואש לשבור את הרעיון שאפשר להכיל את הערבים בתוך עזה, אך כאמור, לכידתו של גלעד שליט הייתה משגה חמור מבחינת הרשות שכן הרשות החמאסית כולה היא כיום בת ערובה של שאלת גלעד שליט.
אלא שלהוריו של גלעד כל זה לא שייך. הם ואנחנו רוצים את גלעד בבית עד ה'סדר'. חבר קיבוץ יוטבתה רדף את ראש הממשלה עד לתל אביב כדי לזעוק בפניו את זעקת עם ישראל. עשה מה שצריך כדי לשחרר את גלעד. ראש הממשלה כדרכו בקודש הדגיש את חוסר האונים שלו, את עליבותו, וענה תשובה טיפוסית של "מה שרואים מכאן לא רואים משם". את כוחו ועוצם ידו הוא מוכיח במשא-ומתן קשוח של מספרים וזהויות וכמו שאמר דר בכור, הדיון הממושך בכל אלו הוא מסך עשן למאבק הכנופיות הגדול המתחולל בתוך הרשות.
יש אמצעי אחד ויחיד שיכול ליצור לחץ אמיתי על החמאס לשחרר את גלעד. לא בחיל ולא בכוח כי אם בשכל. שוב, יש לזכור כי הסיוט הנורא ביותר של הרשות היא הכרה ישראלית בעזה כפלשתין, ומאידך החלת הריבונות הישראלית המלאה למעשה על יהודה ושומרון, דבר שקורה כבר עכשיו אם כי לא בריש-גלי. האמצעי שאני מציע אם כך הוא השבה של ערביי יהודה ושומרון לארץ מכורתם, עזה. את חברי הפרלמנט הפלשתיני ברמאללה יש להעביר לעזה, כדי לעזור בחיפושים אחרי גלעד שליט. את חברי כל המועצות המקומיות והארגונים המקומיים, המשטרה והביטחון המסכל ונשרי הפתח וניצי החמאס אפשר ללכוד, ולהעבירם לעזה, כדי לחפש את גלעד שליט. פוטנציאלית אפשר לרוקן את כל השומרון לעזה, אל גוש קטיף החרב, כדי לעזור בחיפושים אחרי גלעד שליט.
דא עקא, יש בג"צ. לא נורא. גם את הבג"צ אפשר להתיש, ולהאשים אותו השכם והערב כי הוא מונע מאנשים הטובים ביותר, המקושרים ביותר, מלחפש היטב היטב את גלעד שליט.
כמעט כל דבר עדיף על האין-אונות הנוכחית. התחושה שמדינת ישראל מונהגת על-ידי חבורת רכיכות שיודעות לאיים על הישוב היהודי במעצרים, אך מותירות את חיילינו שבויים ביד אויב קשה מנשוא, אבל זה מה יש, זה מה שעם ישראל בחר. נקווה שהרעיון דלעיל יביא לכלל פעולה של ממש, וגלעד ישוב הביתה עד המימונה.