"הממשלה צפויה לגבש תוכנית ביטוח שער ליצואנים קטנים ובינוניים, כאמצעי להקל על היצואנים שנפגעו משחיקת שער הדולר מול השקל" - כך אמר אתמול מקור כלכלי בכיר בירושלים. לדבריו, זו הדרך היחידה שבה יכולה הממשלה להקל על היצואנים. אתמול ירד הדולר ב-0.5% לעומת השקל ושערו היציג נסגר על 3.76 שקלים.
הבכיר הוסיף, כי התוכנית נמצאת בשלבי גיבוש ראשוניים, שיסתיימו בתוך חודשים ספורים. התוכנית עשויה לעלות לדיון כבר בפגישה הקרובה בין התעשיינים, ההסתדרות ואנשי משרד האוצר - הצפויה להיערך בשבוע הבא.
ביטוח שער מבטח את התמורה בשקלים שמקבל היצואן. לדוגמה, יצואן שחותם על עסקת יצוא של מיליון דולר כששער הדולר הוא 4 שקלים, יכול לבטח את העסקה בשער זה. בכך הוא מבטיח שכאשר העסקה תתבצע והתשלום יועבר אליו, הוא יקבל 4 מיליון שקלים, גם אם שער הדולר במועד העברת התשלום יהיה 3.7 שקלים. מנגד, אם במועד התשלום ייסחר הדולר תמורת 4.2 שקלים, הוא יפסיד - מכיוון שיקבל את התמורה לפי שער של 4 שקלים, ולא 4.2 שקלים.
ביטוח שער מטבע נהוג בעסקות יצוא, במיוחד בתקופה של תנודתיות חדה בשערי המטבעות. המהלך מבוצע בדרך כלל מול הבנקים וכרוך בעלויות. ככל הנראה, הממשלה תציע את הביטוח בתנאים נוחים מאלה של השוק הפרטי.
"משרד האוצר כבר מסייע ליצואנים בתוכנית ביטוח סיכוני סחר חוץ, שהורחבה לבקשתם", טען הבכיר. תוכנית זו נועדה לבטח עסקות יצוא רגילות שהבנקים המסחריים נהגו לבטח, אך במשבר הכלכלי חדלו לעשות זאת מחשש ליציבות הלקוחות בחו"ל.
בהתייחסו לבקשת היצואנים להטיל מס על תנועות ספקולטיביות במסחר במט"ח אמר הבכיר כי הדבר בעייתי, מכיוון שלא ברור מי יוגדר כספקולנט לצורך המיסוי. בנוסף, לטענתו אין למדינה עניין להבריח משקיעים זרים מהמשק.
בהתייחסו להצעה שהועלתה אתמול בהתאחדות התעשיינים לחדש את רצועת האלכסון, ציין הבכיר כי "אין סיכוי שמהלך כזה יתקבל". עם זאת, לדבריו, עסקות רכישת הדולרים של הבנק המרכזי הן סוג של אלכסון תחתון וירטואלי, שמנסה כנראה לשמור על שער דולר סביב 3.78 שקלים.