בישראל קיים מצב אבסורדי שבו עסקים רבים נאלצים להמתין 180 ימים לקבלת תשלום מהמדינה עבור שירותים שהעניקו לה, אולם מן הצד השני הם נדרשים לשלם את המע"מ בגין השירות בפרק זמן של עד 15 יום לאחר התקופה אליה הדוח שהוגש לרשויות המס מתייחס. תשלום המס בגין העסקות מיידי ואילו קבלת התמורה בגין הטובין או השירות נדחית בשל הענקת אשראי המעניק העוסק למדינה ודבר זה מטיל על העוסקים מימון נוסף, על נטל מימון האשראי ללקוחות.
לפני מספר חדשים הניחה ח"כ אורית נוקד על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית העוסקת במועד החיוב במס בעסקה עם המדינה במטרה להתמודד עם עיוות זה. ח"כ נוקד מציעה למעשה לאזן בין הצורך של עסקים לעבוד על בסיס מזומנים לבין האינטרס של המדינה להבטיח את הכנסותיה ממיסים, היות והיא קובעת מנגנון של דחיית תשלום המס בלא יותר מ-180 ימים מעת ביצוע העסקה ו/או מתן השירות כשהקונה/מזמין השירות היא המדינה. על-פי ההצעה, במקרה בו שולם שיעור חלקי מהתמורה המלאה, ישולם מס בשיעור זהה מתוך חבות המס המלאה. הצעתה של ח"כ נוקד היא בפועל מעבר לשיטת המזומנים שמשמעותה כי חיוב במע"מ יעשה במועד קבלת התמורה מהמדינה, ללא פער זמנים בין מועד זה למועד החיוב של עוסק במע"מ.
המודעות לחשיבות העסקים הקטנים לכלכלה הלאומית והעולמית גוברת בשנים האחרונות. העסקים הקטנים הם שיצרו את מרבית מקומות התעסוקה בעשורים האחרונים, תוך שהם מנצלים את נפלאות הטכנולוגיה, בעוד שמנגד ארגונים גדולים הצטמצמו ופיטרו עובדים רבים. זאת הסיבה לכך שממשלות בעולם מכירות בכך, שעסקים קטנים הם המנוע לצמיחה, לשגשוג וליצירת מקומות תעסוקה, בהיותם נמרצים, חדשניים ובעלי כושר הסתגלות לנסיבות משתנות.
מפרסומי התאחדות התעשיה והמלאכה בישראל, עולה כי עלות מימון המע"מ הנכפית על מגזר העסקים הקטנים מסתכמת בסך של 321 מיליון ש"ח לשנה, מתוכם 71 מיליון ש"ח במגזר העסקים היצרניים הקטנים. אחת מהתוצאות היא, כי במקרים רבים התמוטטו עסקים קטנים שנאלצו להיכנס לחובות ולהיזקק לאשראי וזאת כדי לשלם את המע"מ המוטל על עסקות אשר טרם נתקבלה התמורה בעבורן במועד החיוב במע"מ.
התחום מצדיק מעורבות ממשלתית
מציאות זו מקשה במיוחד על העסקים הקטנים, שהם הפגיעים ביותר בעיתות משבר כמו אלה שעוברות בשנים האחרונות על המשק הישראלי. היתרונות הברורים של עסקים קטנים מחד, והחסמים העומדים בפניהם מאידך, הביאו את מרבית הכלכלנים למסקנה כי התחום מצדיק מעורבות ממשלתית.
מרבית הממשלות בעולם, לרבות ישראל, הקימו מערכות תמיכה מיוחדות, שייעודן עידוד יזמות, גיבוש מדיניות ובניית כלים לסיוע ופיתוח עסקים קטנים. תפקידם של גורמי הסיוע לעסקים קטנים, הוא בניית מסגרות תמיכה, המבוססות על תהליך מתמשך של אבחון בעיות והתאמה של שירותים לתנאים המשתנים של הכלכלה העולמית והלאומית.
אולם בכך אין די. ראוי כי משרד האוצר יאמץ את הצעת החוק הפרטית כחלק מהמדיניות הממשלה לעידוד עסקים קטנים ולשם מתן דוגמה להסדרת מוסר התשלומים הירוד במשק. החיסכון במס שיתאפשר לבעלי העסקים כתוצאה ממעבר לבסיס תשלום מע"מ על בסיס מזומן, ישמש כמקור להגדלת הפעילות והגדלת התעסוקה בקרב עסקים קטנים רבים, שנאלצו לשאת בעלות מימון זו.
ברי, כי מדובר באינטרס ראשון במעלה של המדינה לפתח מדיניות שתקטין את הנטל בו נושאים בעלי העסקים הקטנים, מחוללי הצמיחה החשובים בשוק, ואגב כך תחסוך בעלויות הכבדות שנגזרות מנפילתן של אלו האחרונים. החלת שיטת המזומנים, ללא ספק תעמיד את העסקים הקטינים במצב כלכלי טוב יותר וכתוצאה מסתברת תשפר באופן משמעותי את מוסר התשלומים במשק, נתון שהוא קריטי לצמיחה עתידית של כלכלתנו.