מחקר בריאות הנשים מוזכר כיום כאחד המחקרים שגרמו הכי הרבה נזק לבריאות נשים, לאיכות חיי הנשים בגיל המעבר ולאופציות הטיפוליות העומדות בפניהן.
היה זה מחקר פרוספקטיבי שכלל אלפי נשים בגילאים 50-80. מחציתן טופלו הורמונלי והיתר שימשו כבקרה. עם הצטברות נתונים של עלייה במקרי סרטן שד, ואפילו התקפי לב, בקרב הקבוצה של הנשים שלקחו טיפול הורמונלי הופסק המחקר טרם סיימו המתוכנן.
פרסום מסקנות החוקרים במסיבת עיתונאים (ביולי 2002) זיכה את החוקרים לכותרות שמנות בעיתונות. לפתע, הטיפול ההורמונלי שעמד במבחן 60 שנה, 300,000 מחקרים על יותר מ-2.5 מיליון נשים, קרס באחת - "מי תהיה האישה המוכנה להמיר גל חום או שניים בסרטן שד או בהתקף לב?" שאלו העיתונים.
מטפלים ומשווקי טיפול אלטרנטיבי מהרו לחגוג עם פרסומים כגון -"הורמונים גורמים לסרטן - ולנו יש פתרון לכל תלונותיך...!"
במהלך 4 השנים שחלפו מפרסום המחקר "זכו" תוצאותיו לדיונים רבי היקף ומשתתפים. כולם חיפשו הסבר. נתוני מחקרים נוספים פורסמו וגרמו לחוקרים לאסוף נתונים נוספים מאותן נשים במחקר שסירבו להפסיק את הטיפול ההורמונלי.
סיכום הממצאים החדשים דווחו בכנס העולמי לרפואת גיל המעבר (בואנס איירס - נובמבר 2005) בכנס האיגוד האירופאי לגיל המעבר (איסטנבול - יוני 2006) ובכנס שסיכם את מחקר בריאות הנשים (צוות החוקרים - וושינגטון - פברואר 2006).
אפקט הגיל
נשים בגיל 70-80 אינן בריאות כמו בגיל 50-60. שכיחות מחלות סרטן (במיוחד סרטן השד והמעי) עולה עשרות מונים. התקפי הלב, אלצהיימר ואוסטיאופורוזיס עולים עם הגיל. בכל מחקר חובה להציג את התוצאות בהקשר לגיל. גם במחקר האמור נמצא שכאשר הטיפול ההורמונלי ניתן לקבוצת הנשים בגילאים 50-60, מיד עם הפסקת המחזור, הוא החזיר לנשים את איכות חייהן, מנע את הסימפטומים של גיל המעבר, ולא העלה את הסכנות שדווחו באוכלוסיה המבוגרת.