עם ניצחונו הדחוק של אהוד ברק בפרימריס של מפלגת העבודה, מיד התחדשו ההשוואות בינו לבין יושב-ראש הליכוד בנימין נתניהו. נכון, שניהם היו ראשי ממשלה. נתניהו נבחר במאי 1996 וברק במאי 1999. שניהם שירתו בסיירת מטכ"ל, לשניהם אפילו יש אחים ששרתו באותה יחידה (לברק אחד ולנתניהו היו שניים), אבל בזה תם הדמיון.
נתניהו, רביזיוניסט מבית אבא חונך על תורת 'קיר הברזל' מול אויבינו ושוק חופשי וצומח לאזרחינו. ברק, יליד קיבוץ חונך על ערך ההיתיישבות העובדת וסולידאריות חברתית. ערכים שנשחקו בקיבוץ ונשכחו על-ידי ברק.
בתחום הכלכלי, ברק לא יכול להציג שום הישג של ממש. הוא הגדיל גירעונות, ניפח ממשלה, ובלם את הצמיחה. לעומת זאת, נתניהו הכיל מהפיכה כלכלית של ממש. הוא הסיר את המגבלות על מטבע זר, הציל את המערכת הפנסיונית בישראל, הוריד את האבטלה באופן דרמטי, קיצץ בגירעון, פתח את המשק לתחרות ושוק חופשי וגרם לצמיחה מטאורית ועליה באיכות החיים של אזרחי ישראל.
באשר לתחום המדיני, ברק הצליח בכהונתו הקצרצרה להבטיח לאסד הגוסס את כל רמת הגולן על ישוביה, לסגת מלבנון באופן חד-צדדי וללא הסדר ביטחוני, להציע לערפאת 97% מיהודה ושומרון, חלקים מהנגב, ריבונות בירושלים וזכויות שיבה לפליטים. ובתמורה, קיבלנו טרור.
לעומת זאת, נתניהו הצליח להחזיר ביטחון לרחובות ישראל, הוריד את מפלס הטרור לרמה של טרום הסכמי אוסלו, בלם את הנסיגות ללא תמורה וקיבע מנגנון של הדדיות במשא-ומתן ביננו לבין שכנינו, מנגנון שהוכיח עצמו עד שברק החל בנסיגות ובוויתורים ללא תמורה.
נתניהו, שדבק בדרך ההדדיות ובכלכלה חופשית, הצליח היכן שקודמיו ויורשיו כשלו. תקופת נתניהו כראש ממשלה הייתה השקטה בעשור האחרון, ותקופתו כשר האוצר היתה המוצלחת בדור האחרון. לא פעם ברגעי משבר וקושי, ברק בחר לברוח מאחריות ונתניהו בחר להתמודד עם המציאות. בקיצור אין מה להשוות!
מצער הדבר שמתפקדי מפלגת העבודה בחרו לתת לאדם שגרם כל כך הרבה נזק למדינת ישראל להוביל אותם בשנית. אך זו המציאות של ישראל 2007 שבה איש, שהיה יו"ר הסוכנות היהודית והכנסת מטעם מפלגת העבודה (בתקופת כהונת ברק כראש ממשלה) קורא לבטל את חוק השבות, לבטל את הגדרת ישראל כמדינה יהודית, להתפרק מהפצצה האטומית ולהשיג דרכון זר.
למזלנו, יש סיבה לתקווה גדולה היום. לאור ממצאי והמלצות וועדת ווינוגרד, ולאור הצהרותיהם המפורשות של איילון וברק - הבחירות הכלליות לכנסת יוקדמו במהרה ותינתן לציבור הרחב בישראל הזדמנות לומר את דברו - הזדמנות מחודשת למחנה הלאומי משמאל ומימין לתקן טעות היסטורית שנעשתה במאי 1999.