השבועון החשוב ביותר בעולם כיום, המגזין טיים, פרסם בשנתיים האחרונות כמה מאמרים שמצביעים כי יש גישה אחרת. מאמרים אלו מתארים מתקן שפותח על-ידי חברות פרטיות בעידוד הממשל האמריקני שהוא בגודל טלפון סלולארי, ואיתו ניתן לאתר חומרי נפץ, גם שהם עדיין במצב נוזלי. מתקנים אלו כבר חולקו לאנשי ביטחון בשדות תעופה בארצות הברית. הם יכולים בעזרתם להסתובב בשטח ולבדוק חפצים ואנשים חשודים, ללא פגיעה בפרטיותם, וללא הגבלת הבדיקה רק למתקנים נייחים.
תעשיות הביטחון בעולם ובישראל הקימו קול זעקת קוזאק נגזל נגד המכשירים האלו. זאת מכיוון שהתברר כי הקונספט שהם מוכרים כיום במתקן נייח בעלות של מיליון דולר ומחיר הפעלה גבוה, ניתן לעשות גם במתקן בגודל והפסק של טלפון סלולארי.
כניסת דור מכשירי הטלפון החדשים של חברת אפל, מחדדת עוד יותר את השאלה מדוע לא ניתן למשל להפיץ מכשירים כאלו אצל אנשי ביטחון, יחד עם קישור לטלפון סלולארי. שכן, המכשירים החדשים של חברת אפל הם למעשה מחשב נייד עם חיבור לסלולאר ולאינטרנט. במכשירים כאלו ניתן להפעיל גם יישומים הדורשים כוח מחשוב רב ותוך חיבור אינטרנטי למאגרי מידע כמו מתקן איתור חומרי הנפץ שתואר במגזין טיים.
במחקר שפרסמתי בכתב העת המדעי המרכזי סיינטיפיק אמריקן ושפורסם גם בכתבי עת מקצועיים ומדעיים נוספים, הוכחתי כי מן הבחינה טכנית ניתן להפעיל במכשירי טלפון סלולארי כאלו גם את מכשירי איתור חומרים מסוכנים וחומרי נפץ עליו דיבר השבועון טיים.
ישום כזה יאפשר הפצת מכשירים לאיתור חומרי נפץ, שמחוברים בתקשורת רציפה למאגרי מידע ולמרכזי שליטה ביטחונית, בידי מספר צרכנים רב כמו אנשי ביטחון וכוחות הצלה. הפצה רחבה כזאת יכולה לתת תועלות נוספות לעומת הפעלתו כיום רק בידי שומרי שדה תעופה. למשל, איתור חומרים מסוכנים על-ידי כמה משתמשים יכול לתת גם את מיקומם הגיאוגרפי המדויק. שימוש בקישור סלולארי לאינטרנט יכול לאפשר השוואה שלהם בכמה שיטות אבחון לרשימת פרופילים ידועה השמורה במחשב בדומה לאנטי וירוס.
המגזין הכלכלי פורבס במהדורתו העברית תיאר את הסיבות לחוסר ההצלחה של תעשיות הביטחון בישראל לתרגם את הידע היכולת והטכנולוגיה שלהם, לרווח כלכלי בעקבות אירועי ספטמבר 2001. לדעת המגזין, ההתרגלות לתקציבים מובטחים מן השלטון, והלחץ הקבוצתי של העובדים בתעשיות האלו נגד המצב נגד שנוי המצב הקיים הנוח הזה, הקיים גרמו לתעשיות אלו לדרך הקלה שהיא להמשיך ולעסוק בקיים, גם עם שינוי המטרות העסקיות היה תורם לגידול הכנסות שלהם. כך שאותה בעיית יסוד שניתן לאבחן במניעה המקרית של פיגועי הטרור בלונדון תקפה גם בתעשיות הביטחון וביכולתם לפתח טכנולוגיה יעילה יותר למניעת פיגועים.
למרות שטכנולוגיות שמאפשרות להפקיד בידי אזרחים ובעיקר אנשי ביטחון כמו שומרים וכוחות הצלה טכנולוגיה יעילה יותר מן המגנומטר המסורתי, קיימת חשיבה קבוצתית של הממסד ותעשיות הביטחון שמונעת זאת.
הממסד בעולם, כמו גם בישראל מעדיף להמשיך ולהזרים את הכסף לתעשיות שמרניות, רצוי כאלו שיש לו בהן אינטרסים ישירים ועקיפים. התעשיות ממשיכות לפתח מכשירים על-פי גישות קימות שיעילותם מוגבלת. במקביל הם מטפחות את החשדנות ההדדית של אזרחים, שאמנם הא שגורמת בסופו של דבר למניעת פיגועים רבים.
המשרד האמריקני לביטחון פנים שהוקם בעקבות אירועי ספטמבר 2001 בארצות הברית, הכריז בהערכתו התקופתית האחרונה לפני כשנתיים כי גישה זו נכשלה לחלוטין ויש צורך בגישה חלופית של מניעה תוך שיתוף הציבור.
יש לקוות כי למרות ההתנגדות המשותפת של ממשלים במדינות המערביות, בעולם ובישראל, לגישה כזאת, בשל החשש מאובדן כוח ומשרות, גישה כזאת תפותח בסופו של דבר.