ויכוח חדש ישן פרץ במחוזותינו, האם לספר לילדינו בבתי הספר את סיפור ערביי ישראל בעקבות ניצחוננו ותקומת ישראל בעת החדשה. אכן יש פנים לכאן ולכאן בעניין זה. צודקים הצדדים הניצים אך גם טועים.
ראש וראשון, העובדות ההיסטוריות חייבות להיאמר ותלמידי ישראל חייבים בשינונן, על כך אין ויכוח. הוויכוח הוא על צורת הצגת הדברים ולא על המהות. אסור עלינו בתכלית האיסור ליתן במה לקבוצת אופורטוניסטים מהשמאל הקיצוני הישראלי ועוזריהם מהמגזר הערבי להביא את נקודת השקפתם הפוליטית לתוך ספרי הלימוד של ילדי ישראל ואף על כך גם כן אין ואסור שיהיה ויכוח, אך בכך אין די.
סיפור בריחת/גרוש ערביי ישראל אסור לו שיסופר במנותק מההקשר הכללי של תקומת עם ישראל בעת החדשה ובכך נעוץ ההבדל בין הניצים. ללא ספק ערביי ישראל ועוזריהם מהשמאל הקיצוני יעמדו על כך כי סיפור "הנכבה", אסונם של ערביי ישראל לשיטתם, יסופר כעומד בפני עצמו, אין סילוף היסטורי גרוע מכך ועלינו, החלק השפוי בעמנו, לא לאפשר זאת להם בשום אופן וצורה.
ראשית, בספרנו את הסיפור ההיסטורי, עלינו להעמיד את זכותו של עם ישראל לארצו וחזרתו לכאן על-מנת לממש את זכותו ההיסטורית במרכז הבמה הלימודית. על תלמידי ישראל להבין את השורשים ותעצומות הנפש אשר האפילו על כל גורם אחר בנרטיב היהודי עקב האסון האדיר אשר נפל עליו עם חורבן בית המקדש השני וגרוש יהודי ישראל ויהודה לפני אלפיים שנים. עבור דרך תמורות הקידמה אשר חוללו את ההתעוררות הלאומית בעולם במאה ה-19 וראשית המאה העשרים אשר הביאו את ייסודה של התנועה הציונית אשר מצידה מימשה את כיסופי דורות רבים של יהודים לחזרתם לאדמתם בעשורים השני, שלישי והרביעי למאה העשרים וכלה בזרז הסופי להקמת מדינת ישראל, הוא אסון השואה בארופה.
וכאן עלינו לספר את סיפורם של ערביי ארץ ישראל. סיפורה של התנגשות תרבויות ושאיפות לאומיות של היהודים והערבים, לגיטימיים לגישתם של שני הצדדים, ואף עולים בקנה אחד עם עקרונות הצדק הטבעי, התנגשות אשר יצרה את הטרגדיה המשותפת שלנו ושל הפלשתינים.
עלינו לספר את סיפור החלוקה של ארץ ישראל לשני המחנות הלאומיים, תוך התחשבות עקרונית, אם כי לא מעשית, בצרכי שתי התנועות הלאומיות. עלינו להדגיש את הסכמת היהודים לתוכנית החלוקה של ארגון "האומות המאוחדות" בעוד הצד הערבי שוללה בתכלית השלילה.
נספר על מלחמת הקיום אשר נכפתה עלינו, אם גם היתה צפויה, בהתקפתם המתואמת של כל צבאות ערב על מדינת ישראל זה אך נוסדה, בשילובם ובתמיכתם הפעילה והנלהבת של ערביי ישראל, כולל שיתוף הפעולה הרשמי שלהם עם צוררנו הנאצי. נספר את סיפור הבטחות השלל והרצח ועידוד הנטישה לטובת חזרה מובטחת ועטורת פרסים של ערביי ישראל לשטחים שייכבשו מידי היהודים וכן אף אכן נספר כי היו מקרים של גרוש ועידוד לנטישה של ערבים ע"י הכוחות היהודים הלוחמים.
עלינו להמשיך בסיפורנו לילדינו דרך אסון הבריחה והגרוש של כלל יהדות המזרח, אשר כמותית ואיכותית משתווה לזו של ערביי ארץ ישראל הנוטשים. נדגיש כי היישוב היהודי המתהווה ויותר מאוחר מדינת ישראל היוו ליהדות המזרח את המקלט היחידי בחלד מרדיפות הערבים, בניגוד לאפשרויות אשר עמדו לרשות ערביי ישראל הנמלטים, אשר גם מצידם החלו אותן רוחות ההתעוררות הלאומית לדחפם לכיוון בדלנות לאומית לפני ובמקביל לתהליך העולמי אשר ארע לפני ובד בבד עם פרוץ מלחמת העצמאות היהודית.
נספר את סיפור מאבקה של מדינת ישראל לקליטת בורחי ומגורשי יהדות המזרח והמערב במדינת ישראל הצעירה, הנאבקת על קיומה בעוד מדינות ערב קולטות הבורחים והמגורשים מערביי ישראל אך מנציחות את עליבותם ומצבם כפליטים חסרי בית וזכויות על-מנת לקצור הון פוליטי נגד מדינת ישראל על גבם של אותם פליטים עלובים. מצב זה נמשך כ-60 שנים ועד ימינו.
עלינו להדגיש לילדינו כי ערביי ישראל הביאו את אשר בא עליהם במו ידיהם, תוך עידוד הנוגד את האינטרסים הלאומיים שלהם מצד מדינות ערב. נדגיש כי אסונם של ערביי ישראל בא עליהם מתוך אי יכולתם לקבל ולהכיר בזכויות היהודים על ארץ ישראל העולות בקנה אחד עם זכויותיהם הם, בעוד היהודים מוכנים היו והינם להכיר בזכויות הערבים, אם כי בלב חצוי ומחוסר ברירה אחרת.
נדגיש כי אך יהיו הפלשתינים מוכנים להכיר הדדית בזכויות היהודים, אפילו ויעשו כן בלב חצוי ודלית ברירה, יסלל אז הנתיב לדו קיום בין שתי התנועות הלאומיות בארץ ישראל כל צד במקומו הוא, יהיה זה אשר יהיה.
אלו הן העובדות, בתוספות של ניואנסים קלים אפשריים וכמובן בהרחבה המתבקשת אשר אדרבה, חייבות להיכנס לספרי הלימוד של ילדינו בבתי ספרינו. חובה עלינו לספרן מתוך ראיה מאוזנת ובצמוד לעובדות ההיסטוריות. אסור לנו להסתתר מאחורי מסך של שתיקה אשר יותר מכל מעצים את התחושה בין ידידים ואויבים כי יש לנו מה להסתיר או כי אנו מתבישים בעובדות כהוויתן.
יוזמנו מחנכים, הוגים והיסטוריונים מכל השכבות והזרמים במדינת ישראל, ישבו על המדוכה ויוציאו מתחת ידם נוסח היסטורי מוסכם אשר ייכנס בסופו של דבר לספרי הלימוד של ילדינו. נוסח זה יהווה חלק מנוסך היסטורי מוסכם נוסף אשר בצמוד לספרי הלימוד, ישמש כמורה נבוכים למסבירי עמדת ישראל ממשרד חוצנו במדינות העולם.
זכותנו על הארץ הזאת אינה ניתנת לערעור מוסרי ומשום כך עלינו להיות גאים בעובדת ישיבתנו על האדמה אשר שלנו היא בדין. העובדה כי חלקים נרחבים בעולם המערבי תומכים בזכויות הפלשתינים בלבדית, שורשיה נעוצים בקבורת ראשינו בחול מתוך תקווה חסרת בסיס בעליל כי באם לא נדון בנושאים הנ"ל בפומבי יעלם הנושא כבמטה קסמים מהתודעה העולמית.
נהפוך הוא, בכך שאנו נמנעים מהנושא אנו משאירים חלל ריק אשר ההסברה הפלשתינית נשאבת לתוכו ושולטת בו ללא מצרים ואכן זהו המצב העובדתי בהסברה והתודעה העולמית אשר היפקרנוה לפרופגנדה הפלשתינית והאיסלאמיסטית.