בט"ו באב אפשר להיכנס אל הממד חסר הזמן של האהבה. ביום זה יש סיכוי לפגוש את בן הזוג הקוסמי שלנו. כאשר הנשמה יורדת לעולם, היא מתחלקת לשניים, לחצי גברי [הגבר] ולחצי הנשי [האישה]. במהלך החיים בעולם הזה בני הזוג הללו מחפשים איש את רעהו, ולפעמים גם מוצאים. לא תמיד מוצאים את בן הזוג הקוסמי, ולעתים קרובות מתחתנים עם מישהו אחר. מכיוון שאנרגית האהבה כה חזקה ביום הזה, וכן מתקיים בו איזון קוסמי בין הכוח הנקבי המיוצג על-ידי הלבנה לבין הכוח הזכרי המיוצג על-ידי השמש, מומלץ יום זה למציאת בן הזוג הקוסמי.
אבל גם אם נמצאים במערכת זוגית קיימת, יש אפשרות לחזק אותה ביום הזה ולהכניס בה אנרגיה של אהבה ללא תנאי, חמלה וקבלת הזולת. בנוסף לכך, מומלץ למצוא ביום הזה גם שותפים עסקיים, וכן לחתום על חוזים ועל התחלות חדשות.
ט"ו באב חל בחמישה עשר לחודש אב, מזל אריה, מזל אש. בכל ט"ו של כל חודש הירח מלא ומקרין אלינו בשלמות את אור השמש, ללא כל הפרעות. לכן ט"ו בכל חודש הוא יום אידיאלי להתחלות חדשות. אך ט"ו באב הוא הטוב מכולם, מכיוון שבו מתגלה מלוא כוחה של השמש. זה מקור כוחו של מזל אריה וזו הסיבה שאריה הוא מלך החיות. האריה הוא צינור לגלוי תבונות אנרגית המחשבה המנהיגות את העולם. הן יורדות אליו דרך צינורות השפע. תחילה הן מתממשות ברמת הפלנטות, לאחר מכן הן באות לידי ביטוי דרך המזלות, ולבסוף הן מתגשמות על פני כדור הארץ. האריה, וכמוהו כל מי שנולד במזל אריה [כלומר במהלך כל חודש אב], הוא צינור המחובר במישרין למערכת השפע.
כפי שאמרנו, בט"ו באב חל מיזוג שלם בין השמש והלבנה. מאחר שבחודש אב מתגלה מלוא כוחה של החמה, שהיא הגורם בעל ההשפעה החזקה ביותר עלינו, הרי שבט"ו באב מעביר אלינו מיזוג זה כוח גדול יותר מאשר בכל זמן אחר בשנה. חיבור לא הרמוני עם הכוח של החמה מסוגל להמיט שואה על כל העולם, כפי שקרה בתשעה באב. חורבן המקדש היה רק ביטוי חיצוני לכך שכל העולם נפל לתוך מתכונת של חורבן וכאוס.
בט"ו באב נהגו בנות ירושלים לצאת בלבוש לבן ולחולל בכרמים בשמחה רבה. אך מחול אינו סתם ריקוד, אלא תנועה במעגל. המודעות שהנחתה את הבנות ביום הזה היתה מודעות של מעגל, של נתינה לשם קבלה וקבלה לשם נתינה, זוהי מודעות הגורמת זרימה מאוזנת של אנרגית חיים. לכן זו גם המודעות האידיאלית לאיתור בן הזוג הקוסמי, שותפים עסקיים וכדומה. האנרגיה המשודרת ברחבי היקום בט"ו באב מסוגלת להזין כל מערכת יחסים, לחזק, לאזן ולהבריא אותה.
האר"י מסביר לשם מה יצאו בנות ישראל לכרמים. בכרם ניתן להתחבר לאנרגיה של יין. יין הוא המכשיר שבאמצעותו אנו מושכים אור ומתחברים לאנרגיה רוחנית המשודרת ביקום. כך אנו עושים בכל קידוש. פירוש הדבר שהבנות לא בהכרח ירדו באמת לכרמים, אלא שמימשו במודעות שלהן את האנרגיה המיוחדת ליום הזה, אנרגיה של חיבור שלם והרמוני בין העולם הפיזי לעולם הרוחני. זה המצב המתקיים כאשר זוג מתחתן. לכן יש ביום החתונה לחתן ולכלה אפשרות להשיג תיקון וכפרה על כל חטאיהם עד לאותו יום. יום החתונה הוא יום הכיפורים הפרטי של החתן והכלה, ולכן הם גם צמים כל אותו היום עד לחופה.
כדי שכל זה יתקיים, עלינו לייסד בתוכנו כלי רוחני שיוכל לטפל באור העצום שייפול בחלקנו. הכלי הזה עשוי מגורם אחד: מודעות של אחדות עם ישראל. זו הסיבה שביום זה הותר לשבט בנימין לשוב ולהתאחד עם כלל ישראל. כל עוד לא הייתה אחדות בין כל שנים עשר שבטי ישראל, לא היתה אפשרות להתחבר לכוח המתגלה ביקום בט"ו באב. פירוד מוביל לכאוס, ודאות מובילה לאחדות. לכן מודעות של "ואהבת לרעך כמוך" מסוגלת לסלק כאוס מתוך חיינו ולממש בהם רציפות, המשכיות וודאות. כדי לייסד בתוכנו את כוח האחדות ולהכין את הכלי לאור של ט"ו באב עורכים בליל החג סעודה בצוותא.