בתי החולים השונים בארץ משתמשים בחומר הנקרא אתילן אוקסיד לעיקור פריטים שלא ניתן לעקר בחום. זהו חומר מסרטן ופוגע בגנים. בסוף שנת 2005 אימץ המשרד לאיכות הסביבה את התקן הגרמני לגבי חומר זה, הקובע שקצב הפליטה המכסימלי המותר הוא 1.5 גרם לשעה וריכוזו המירבי 0.5 מיליגרם למ"ק.
דרישה זו עולה בבירור שמיהול הגז באוויר לא יביא לעמידה בדרישה הנ"ל כי המיהול אינו מקטין את כמות הגז הנפלט אלא רק את ריכוזו. המשרד לאיכות הסביבה ערך אז מדידות ומצא שבתי החולים פולטים את הגז הנ"ל בכמויות העולות באלפי ובעשרות אלפי אחוזים על המותר.
בתחילת שנת 2006 הוציאה חברת שראל בע"מ מכרז למתקנים לניטרול הגז עבור בתי החולים הממשלתיים. מכרז זה היה בנוסח "כמה עולה לתפור חליפה ליתום", כי לא צויינו בו הכמויות והריכוזים שבהם צריכים לטפל מתקני הניטרול.
בארה"ב מותקנים עשרות מתקני ניטרול כאלה שעיקרון הפעולה שלהם הוא ספיגת הגז בתמיסה מימית חומצית והשהיית הגז המומס במשך זמן דרוש כדי להפוך את האתילן אוקסיד לאתילן גליקול שהוא אינו גז, אינו מסוכן כמו אתילן אוקסיד וניתן לפולטו למערכת הביוב.
במהלך המכרז אף שונתה הדרישה שהיתה בו, ובמקום שהמשרד לאיכות הסביבה ימדוד את הריכוזים הנפלטים ממתקן הניטרול כדי לראות האם מתקן הניטרול עומד בדרישות התקן - יעשה זאת בית החולים המזהם עצמו!
המשרד לאיכות הסביבה מסרב למסור נתונים עדכניים על הפליטות של בתי החולים השונים ועל סוג מתקני הניטרול שהותקנו (אם הותקנו - בבתי חולים רבים לא הותקנו מתקני ניטרול בכלל, ובאחרים הותקנו מתקנים לפי המלצת שראל בע"מ מבלי שבית החולים יודע כיצד פועל המתקן שנרכש על ידו!). כך דואגים בתי החולים לפרנסה לעצמם - והמבין יבין.