בשנים האחרונות אנו עדים לקריסתם של גופים מסחריים גדולים (חפציבה, קלאב מרקט וכו'), ומוצאים את עצמנו מופתעים כל פעם מחדש, שכן לכאורה אנו מצפים מגדודי רואי החשבון שמלווים את החברות לצפות ולהתריע מבעוד מועד על הסדקים שנפערים באיתנותה של החברה ולא כך הוא הדבר הואיל ואירועים כאלה ניתן למנוע רק על-ידי ביקורת פנימית נאותה ושונה מזו הנהוגה כיום.
חוק ביקורת הפנים משנת 1992 קובע בין השאר את חובת קיום הביקורת הפנימית על גופים המבוקרים ע"י מבקר המדינה, חברות ממשלתיות, גופים הנתמכים ע"י המדינה (מלכרי"ם), חברות ציבוריות לרבות בנקים, חברות ביטוח.
כמו כן מגדיר החוק את הכישורים הנדרשים ממבקר פנים, את תפקידיו הכוללים, בין השאר לבדוק כי הגוף מתנהל כחוק, עפ"י טוהר מידות הראוי לו ואף תוך חיסכון ויעילות.
בשנים 2005-2006 נבחן החוק ע"י הכנסת וע"י ועדה ציבורית שהמליצו בין היתר על גיבוש תוכנית עבודת מבקר הפנים כך שלא תהיה כפופה לאישור גופים פנימיים בחברה, העלאת מעמדו ושכרו של מבקר הפנים למעמד מקביל למנכ"ל מבחינת התנאים, העלאת רף הכשירות של המבקר, הגבלת תקופת הכהונה ל-10 שנים ופרסום תקציב הביקורת הפנימית בהשוואה לתקציב הגוף המבוקר כולו. אולם בדיעבד מסתבר כי באלה אין די.
- החוק אינו קובע כללים לגבי ההקף והמשאבים הנדרשים לצורכי ביקורת פנים אפקטיבית במונחי כוח אדם או במונחי תקציב.
- חסרות דרישות ספציפיות לגבי המומחיות הנדרשת ממבקר הפנים.
- החוק לא קבע מנגנון מנהלי מרכזי לפיקוח, רישוי וקידום מקצוע מבקר הפנים (כפי שנקבעו לגבי רואי חשבון, עורכי דין, רופאים ועוד מקצועות).
- החוק הסמיך את השר הממונה על ביצועו להתקין תקנות בנוגע לביצועו, אולם במשך השנים לא תוקנו כל תקנות בנושאים כגון הכשרה מקצועית, כללי מקצוע, כוח אדם והסדרים ארגוניים אחרים.
- כאמור, אבסורד נוסף היא העובדה שהמנכ"ל האחראי הוא בין המבוקרים הראשיים.
- העובדה כי דוחותיו של מבקר הפנים אינם מפורסמים בציבור ואינם משמשים כראיה בהליך משפטי אלא רק משמעתי פוגעת באפקטיביות שלהם במידה רבה.
כתוצאה מחסרונות אלו נוצרה מציאות שבה מינוי מבקר פנים בחברות נעשה רק כדי לצאת ידי חובת החוק ותקציבו נמוך בהרבה מהדרוש למילוי תפקידו באפקטיביות. בעוד שלביקורת החיצונית שבאה בדיעבד, מוקצבים עשרות ומאות אלפי שקלים, לביקורת הפנים מוקצבות בד"כ 100-150 שעות בהקף כספי של 30 עד 40 אלפי ש"ח לשנה. בהקצבת שעות שכזאת לא ניתן לבקר ברצינות גוף פיננסי מורכב באופן שיוכל להצביע על ליקויים בהתנהלותו.
ניתן וצריך להרחיב את חובת הביקורת הפנימית על גופים נוספים מעבר לאלו המנויים בחוק. חברות שלא הנפיקו מניות או אג"ח לציבור אך יש ליציבותן השפעה על ציבור רחב של לקוחות, ספקים ואחרים (קלאב-מרקט וחפציבה אינן מוגדרות אומנם כחברות ציבוריות אך לציבור רחב יש עניין בהן).
אנחנו קוראים למשרד המשפטים לקחת את הקריאה הזו ברצינות ולהתעשת, כמו גם למשרד מבקר המדינה שהחל להיות מאוד מורגש ושינה את אופי הביקורת הציבורית לטובה, עליכם לשנות את החוק בישראל כך שיתאים לימינו.
לסיכום: ביקורת פנימית הנעשית בזמן אמת בהקף המתאים על-ידי אנשים שהכשרתם מקיפה ומתאימה, בלתי תלויים עם תגמול הולם תעשה לטובת העניין הרבה יותר מביקורת של רואי חשבון - שאין זה תפקידם לגלות כשלים בזמן אמת.